פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
198/07
ע"א
181/07
בפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערערת:
שני א.ד.א. בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד העבודה והרווחה-מדינת ישראל
2. משרד הפנים-מדינת ישראל
3. שירות התעסוקה-מדינת ישראל
4. ממשלת ישראל-מדינת ישראל
5. א.פ.י. כח אדם (1997) בע"מ
6. ישרא-אד חברה לכח אדם(1994) בע"מ
7. מתן שירותי בריאות, סיעוד ורווחה לקשיש בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המערערת:
עו"ד אייל סודאי
החלטה
1.
חברת שני א.ד.א בע"מ (להלן:"המבקשת") היא חברה לאספקת שירותי כוח-אדם אשר הגישה לבית-המשפט המחוזי בירושלים
–
יחד עם שלוש חברות אחרות לאספקת שירותי כוח אדם
–
תובענה לתשלום פיצויים בגין ביטול חוזה שנחתם בינה לבין שירות התעסוקה. החוזה שבהפרתו עסקה התובענה הקנה למבקשת ולחברות האחרות בלעדיות באספקת עובדים זרים לענף החקלאות. זאת, בעקבות זכייה במכרז שנערך על רקע החלטת מדיניות של הממשלה לצמצום מספרם של העובדים הזרים המועסקים בישראל וניודם במגזר החקלאי על ידי חברות לאספקת שירותי כוח אדם. בחוזה נכללה תניה המתירה למדינה להודיע בכל עת על השתחררותה מחובותיה החוזיות ללא צורך בהנמקה ומבלי שתחול עליה חובה לשלם פיצויים. ביום 17.2.02 נתקבלה החלטת ממשלה 1458 בגדרה בוטלה שיטת הניוד נושא המכרז, בין היתר, מפאת היותה בלתי ישימה. בעקבת החלטה זו, ומכוח תניית הביטול עליה עמדנו לעיל, בוטל החוזה שנקשר עם המבקשת.
2.
התובענות שהגישו המבקשת וחברות כוח-האדם האחרות נדחו בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי (כב' השופט י' נועם ) מיום 3.12.06, ונקבע, כי המבקשת והתובעות האחרות לא הוכיחו כי בהחלטה 1458 נפלו פגמים המביאים לבטלותה. עוד נקבע, כי לא נפל פגם בביטול החוזה וכי למבקשת וליתר החברות לא קמה עילה לקבלת פיצויים. בסופו של יום, חויבו המבקשת וכל אחת מיתר החברות לשלם למדינה שכר טרחת עורכי דין בסך 50,000 ש"ח בתוספת מע"מ. בקשה לעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות שהוגשה לבית-משפט קמא, נדחתה בהחלטת בית-משפט קמא מיום 5.7.07, בנימוק כי אין המדובר במקרה חריג המצדיק עיכוב ביצוע.
3.
המבקשת הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-משפט זה, ועתה הוגשה מטעמה גם בקשה לעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות שהושתו עליה בידי בית-משפט קמא. זאת, בכפוף להפקדתה של ערבות אישית. לטענת המבקשת, הערעור מעלה שאלות כבדות משקל, וסכום הכסף שחויבה לשלם למדינה אינו משקף את הוצאותיה בגין ניהול ההליך, מה גם שלמדינה לא ייגרם כל נזק בגין עיכוב כאמור. עוד היא טוענת, כי בגין ביטול החוזה עמה נגרמו לה הוצאות כבדות ביותר.
4.
דין הבקשה להידחות. הכלל הוא, כי הגשת ערעור לא תעכב תשלום הוצאות משפט (ע"א 8226/03 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לילוף , פ"ד נח(2) 193, 196; ע"א 10477/06 מסלם נ' חברת בני רחל בע"מ (לא פורסם, 16.6.2007); ע"א 36/99 יפה נ' גלזר (לא פורסם, 19.1.99); רע"א 6767/00
גולן
נ' אזולאי (לא פורסם, 26.9.2000) וכלל זה פועל ביתר שאת בענייננו, שכן המדינה היא המשיבה בערעור שהגישה המבקשת ואין כל חשש כי אם תזכה המבקשת בערעורה היא לא תוכל לחזור ולהיפרע כספים ששילמה (והשוו: ע"א 6330/06 מלון אשכולות חברון בע"מ נ' ענבל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 29.10.2006); בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ(5) 403; עע"מ 8044/03
הוך נ' ועדת הערר לתכנון ובניה (לא פורסם, 18.1.04).
על יסוד האמור, הבקשה נדחית.
משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, ג' באב התשס"ז (18.7.07).
ש ו פ ט