ע"א 4923/09 עתילי ערפאת נ. בנק הפועלים בע"מ

בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין בהם חוייבה המבקשת על פי פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט מ' אלטוביה) מיום 30.4.2009.

1.

המבקשת וקרוב משפחה (להלן: התובע הנוסף ) הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נגד בנק הפועלים, סניף טירה-המשולש (להלן: הבנק ) ונגד המשיב 2 (להלן: המשיב ). המבקשת, שהייתה בזמנים הרלוונטיים בעלת חשבון באותו הסניף, טענה כי נגרמו לה נזקים כבדים עקב כך שהוטעתה על-ידי הבנק ופקידיו ופותתה להיכנס לפעילות בשוק ההון, לרבות באמצעות מימון שהבנק העמיד לרשותה, וכן עקב כך שלא מולאה פקודה למכירת תיק ההשקעות שלה שניתנה ערב מפולת הבורסה בשנת 1994. תביעתו של התובע הנוסף התמקדה בטענה בדבר אי-מילוי פקודה שניתנה למכירת תיק ההשקעות שלו. כתב התביעה הוגש תחילה נגד הבנק בלבד, אך במהלך הדיון בבית משפט קמא צורף המשיב כנתבע נוסף ונטען כי חשבונו בבנק אחר שימש כסות לפעילות אסורה של בנו שהיה פקיד בבנק הנתבע (להלן: פקיד הבנק ).

2.

בפסק דינו מיום 30.4.2009 דחה בית המשפט המחוזי את תביעת המבקשת נגד הבנק והמשיב, בקובעו כי המבקשת לא הוטעתה ביחס לפתיחת חשבון הבנק ולכל היותר מדובר בטעות בכדאיות העסקה, וכן כי לא ניתנה פקודת מכירה ביחס לחשבונה והיא המשיכה בפעילות ענפה של מסחר בניירות ערך גם לאחר המפולת בבורסה. כן נקבע כי לא הוכח קשר בין הרכב תיקי ההשקעות של התובעים לבין טענותיהם בקשר להתנהלות פסולה מצד פקיד הבנק ואביו, המשיב. תביעת המבקשת נדחתה אפוא כולה, ואילו תביעת התובע הנוסף התקבלה ביחס לבנק ונדחתה ביחס למשיב. בהתאם לכך, המבקשת והתובע הנוסף חויבו לשאת בהוצאות המשיב בסך 1,000 ש"ח וכן בשכר טרחת עורך-דינו בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

3.

ביום 10.6.2009 הגישה העותרת לבית משפט זה ערעור על פסק הדין וביום 2.7.2009 עתרה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעכב את ביצוע תשלום ההוצאות ושכר הטרחה שחויבה לשלם למשיב. בהחלטתו מיום 28.7.2009 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בקובעו בין היתר כי מדובר בבקשה לאקונית שאינה מגובה בתצהיר.

4.

מכאן הבקשה שבפניי, בה טוענת המבקשת כי המשיב, יליד שנת 1925, הינו אדם מבוגר ביותר שמצבו הפיסי קשה והוא חדל פירעון ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי, וכי הטענה בדבר מצבו הבריאותי מגובה בדברים שאמר עורך-דינו בבית משפט קמא. עוד טוענת המבקשת כי היא ובעלה אנשים מסודרים ונורמטיביים וניתן יהיה בנקל לגבות מהם את חובם במידה שהערעור יידחה. כמו כן טוענת המבקשת כי סיכויי הערעור גבוהים, בעיקר מן הטעם שתוצאת פסק הדין אינה תואמת את הקביעות הקשות המופיעות בו ביחס להתנהלות הבנק בכל הנוגע לאי הקפדה על נהלים, הדחת עדים ואי נוחות בעניין הקשרים בין פקיד הבנק ומנהלי התיקים. עוד טוענת המבקשת כי התובע הנוסף זכה בתביעתו נגד הבנק וגם בכך יש כדי ללמד על סיכוייו הגבוהים של הערעור. המבקשת מעלה שורה ארוכה של טענות נגד פסק דינו של בית משפט קמא לרבות הטענה כי המשיב צורף כנתבע בשל החלטה מוטעית של בית המשפט אשר התנה את גילוי דפי החשבון של פקיד הבנק, שנוהל על שם המשיב, בכך שהמשיב יצורף כנתבע נוסף. המבקשת מלינה על חיובה לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין למרות שבית המשפט קבע שחשבונו היה חשבון פיקטיבי של בנו, פקיד הבנק.

5.

המשיב, מצידו, מתנגד לבקשה וטוען כי הטענות המועלות בה לרבות בתצהיר מטעם המבקשת הן כלליות וחסרות תימוכין. המשיב מוסיף וטוען כי אין בבקשה כל התייחסות לסיכויי הערעור שהינם נמוכים ככל שהוא נוגע אליו – משום שגם אם כטענת המבקשת בית משפט קמא "כפה" עליה לצרפו כנתבע על מנת לחשוף את דפי חשבונו, אין היא מנמקת מדוע לא הגישה תצהירים משלימים לאחר תיקון כתב התביעה וצירוף המשיב כנתבע; מדוע בתביעתה העלתה טענות נגד המשיב וטענה כי הוא עזר לבנו; ומדוע עמדה על ניהול התובענה ולא ביקשה את מחיקתה לאחר גילוי דפי החשבון. אשר למאזן הנוחות טוען המשיב כי המבקשת לא הביאה בדל ראיה בדבר מצבו הכלכלי ולטענתו הוא משתכר בכבוד מקצבת פנסיה ומצבו אופייני לגילו מבחינה כלכלית ובריאותית.

6.

דין הבקשה להידחות. הכלל הוא כי פסק-דין יבוצע מייד עם הינתנו, על כן בעל-דין המבקש לעכב ביצועו של פסק דין נדרש להראות כי סיכויי הערעור גבוהים וכי ייגרם לו נזק שאינו ניתן לתיקון אם יתקבל הערעור. תשלום של חיוב כספי יעוכב אך במקרים חריגים, למשל מקום שהוכח כי חוסנו הכלכלי של המשיב מוטל בספק והלכה זו יפה מקל וחומר בכל הנוגע להוצאות משפט (ראו: עע"ם 8044/03 הוך נ' ועדת הערר לתכנון ובניה - מחוז המרכז (לא פורסם, 18.1.2004); ע"א 10477/06 מסלם נ' חברת בני רחל בע"מ (טרם פורסם, 17.6.2007); ע"א 4466/07 יערי נ' נעמ"ת , פיסקה 4 (טרם פורסם, 24.7.2007); עע"ם 2190/06 מדינת ישראל נ' Bueno Gemma

(לא פורסם, 3.4.2006); ע"א 198/07 שני א.ד.א. בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד העבודה והרווחה , פיסקה 4 (טרם פורסם, 18.7.2007)). מבלי לקבוע מסמרות ביחס לסיכויי הערעור, המקרה שלפנינו אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים עיכוב ביצוע של תשלום ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין שהושתו על המבקשת, באשר הטענות שהועלו על-ידה לעניין העדר יכולתה להיפרע מן המשיב במידה שהערעור יתקבל הן טענות כלליות ובלתי מבוססות ואינן מקימות תשתית ראייתית מספקת להוכיח כי לא ניתן יהיה להיפרע מן המשיב כאמור.

אשר על כן, הבקשה נדחית. נוכח העובדה שהמשיב הגיש תגובה לבקשה מיוזמתו ומבלי שנתבקש לעשות כן, אין צו להוצאות בבקשה.