ע"א 6820/10 ג'מאל עלי שריף נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה עירון

1.

המבקש הגיש תובענה בה עתר לפסק דין המצהיר כי על הועדה המקומית לתכנון ובניה עירון והמועצה המקומית ערערה (להלן: המשיבות ) לשלם לו פיצויים בגין הפקעת מגרש בכפר ערערה ועליו בנין בן שתי קומות (להלן: הנכס ), אשר חלקו יועד למטרת "דרך" לפי תוכנית מתאר שפורסמה. ביום 15.8.2010 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ב' בר-זיו) את התובענה ואת הטענות שהעלה המבקש נגד תוכנית המתאר. בפסק דינו קבע בית המשפט כי המבקש רכש את זכותו בנכס לאחר מועד פרסום הודעת ההפקעה וכי מכל מקום המשיבות הצהירו שהשטח בו הן מבקשות לתפוס חזקה הוא השטח שעליו בנוי חדר המדרגות אשר נבנה שלא כדין, או 40% מהחלק הפנוי של המגרש וכי ככל שהמשיבות יבקשו לתפוס חלקים נוספים של הבנין אשר נבנו כדין, ייתכן שיהיה מקום לחייבן בתשלום פיצויים ל"זכאי".

2.

המבקש עתר בפני בית משפט קמא לעיכוב ביצוע פסק הדין, אך זה דחה את הבקשה ביום 12.9.2010 בציינו כי בפסק הדין נדחתה תובענה למתן סעד הצהרתי וכל אשר חויב בו המבקש הוא תשלום הוצאות. בנסיבות אלו, כך נקבע, אין מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.

בד בבד עם הערעור שהגיש על פסק הדין שב המבקש ועתר לעיכוב ביצוע פסק הדין וזוהי הבקשה שבפני. בבקשתו ובהבהרה שהגיש בעקבות ההחלטה מיום 20.9.2010, טען המבקש כי יש לעכב את ההליכים בתביעה אחרת שהגישה נגדו המשיבה 2 לפינוי הנכס ולהריסת חלקים ממנו. תביעה זו תלויה ועומדת בבית משפט השלום בחדרה (ת"א 6024/04), אך ההליכים בה עוכבו לטענת המבקש עד להכרעה בתובענה דנן והמבקש ציין בהקשר זה כי עיכוב ההליכים בבית משפט השלום עד להכרעה בערעור יש בו כדי לשמור על המצב הקיים ואילו המשכם עלול ליצור מצב דברים בלתי-הפיך. המבקש הוסיף ועתר גם לעיכוב תשלום ההוצאות שהושתו עליו בסך כולל של 30,000 ש"ח. לטענתו מדובר בסכום משמעותי ועיכוב תשלום ההוצאות לא יפגע במשיבות נוכח חוסנן הכלכלי כרשויות ציבוריות בעוד שהוא מחוסר יכולת כלכלית לשאת בתשלום זה.

המשיבות מצידן מתנגדות לבקשה וטוענות כי אין מקום לעכב את תשלום הוצאות המשפט שהושתו על המבקש שכן מדובר בחיוב כספי אותו ככלל אין מעכבים ועל אחת כמה וכמה כאשר בחיוב של הוצאות עסקינן. המשיבה 2 מוסיפה וטוענת כי בקשתו של המבקש לעכב את ההליכים המתנהלים בבית משפט השלום בחדרה (ת"א 6024/04) אף היא דינה להידחות, שכן לא ניתן לעתור במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שניתן בהליך אחד לעיכוב הליכים בהליך אחר.

3.

דין הבקשה להידחות.

כלל הוא כי בעל דין שזכה בהליך זכאי לממש את פירות זכייתו והמבקש עיכוב ביצועו של פסק הדין צריך לשכנע את בית המשפט כי לערעור סיכויים טובים וכי אם תדחה בקשתו יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו (ראו ע"א 8777/07 עזבון המנוח דורון רווה ז"ל נ' רווה , פסקה 4 (לא פורסם, 29.4.2008)) . תשלום של חיוב כספי יעוכב אך במקרים חריגים, למשל מקום שהוכח כי חוסנו הכלכלי של המשיב מוטל בספק, והלכה זו יפה מקל וחומר בכל הנוגע להוצאות משפט (ראו ע"א 4923/09 ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 6 (לא פורסם, 23.8.2009)). מבלי לקבוע מסמרות ביחס לסיכויי הערעור, המקרה שלפנינו אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים עיכוב ביצוע של תשלום שכר טרחת עורך-הדין שהושת על המבקש משאין בפיו ובצדק טענה כי לא יוכל להפרע מן המשיבות במידה שהערעור יתקבל.

אשר לטענת המבקש כי יש לעכב את ההליכים המתנהלים נגדו בת"א 6024/04. פסק הדין נשוא הערעור דחה כזכור את תובענת המבקש למתן סעד הצהרתי בדבר זכותו לפיצויי הפקעה. משכך, אפילו תתקבל בשלב הערעור טענת המבקש כי יש להצהיר על חובת המשיבות לשלם לו פיצוי בגין הפקעת הנכס, לא יהא בכך כדי להוציא את הסעדים שביקשו המשיבות בהליך האחר (פינוי והריסת חלקים מן הנכס).

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבות שכר טרחת עורך-דין בסך של 5,000 ש"ח.