פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4466/07
בפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשות:
1. רות יערי
2. ז'ניס זורע
3. חדווה דרייאנגל
נ ג ד
המשיבים:
1. נעמ"ת - תנועת נשים עובדות ומתנדבות
2. גב' חדווה אלמוג
3. עיריית תל אביב
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשות:
עו"ד משה קפלנסקי
החלטה
1.
רות יערי, ג'ניס זורע וחדווה דרייאנגל (להלן:" המבקשות") הן חברות בארגון נעמ"ת שנכסיו מוחזקים בידי חברת "הבונה בע"מ" (להלן: "חברת הבונה"). המבקשות הגישו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה לאשר להן להגיש, כחברות בארגון נעמ"ת, תובענה נגזרת לפי סעיף 198 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 בטענה כי הסכם פשרה שנחתם בין נעמ"ת לעיריית תל-אביב-יפו – ושעניינו פיצוי שישולם לנעמ"ת בעבור אי-מימושו של הסכם חכירה שנחתם בין השתיים ובוטל שנים רבות קודם לכן – אינו משקף את שווים הכלכלי האמיתי של המקרקעין נושא המחלוקת.
2.
בקשה זו נדחתה בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי (כב' השופט מ' אלטוביה ) מיום 1.4.07 בגדרו נקבע, כי הסכם הפשרה היה ראוי, כי הוא נחתם על יסוד ייעוץ עסקי ומשפטי מבוסס, וכי נעמ"ת לא פעלה מתוך התרשלות או מניעים זרים. עוד נקבע, כי ניהול התביעה אינו משרת את טובתה של נעמ"ת, ואף מן הטעם הזה, אין מקום לקבל את הבקשה. הבקשה נדחתה, כאמור, ועל המבקשות הוטל לשלם לנעמ"ת וליושבת-הראש שלה הוצאות בסך 2,000 ש"ח ושכר טרחת עורך-דין בסכום של 41,500 ש"ח. בנוסף, הוטל עליהן לשלם לעיריית תל-אביב-יפו הוצאות בסך 41,500 ש"ח. בקשה לעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות שהוגשה לבית-משפט קמא התקבלה באופן חלקי ונקבע כי "לפנים משורת הדין יעוכב ביצוע מחצית הסכום שנפסק כהוצאות שכר טרחה עד להכרעת בית-המשפט העליון בערעור המבקשות או עד להחלטה אחרת שתצא מלפניו" (החלטת בית-משפט קמא מיום 29.5.07).
3.
מכאן הבקשה שלפני, בגדרה שבות המבקשות ועותרות לעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות שהושת עליהן בפסק-דינו של בית-משפט קמא. בבקשה נטען, כי חיובן של המבקשות בהוצאות עלול להרתיע אחרים מפני הגשתן של תביעות נגזרות; כי סיכוייהן לזכות בערעור שהגישו לבית-משפט זה טובים, נוכח פגמים ושגיאות שנפלו בפסק-דינו של בית-משפט קמא; כי סכום ההוצאות בו חויבו חורג מן המקובל; וכי מצבן הכלכלי אינו מאפשר להן לעמוד בתשלום ההוצאות שנפסק להן.
4.
לא אוכל להיעתר לבקשה. הכלל הוא, כי הגשת ערעור אינה מעכבת תשלום הוצאות משפט אלא במקרים חריגים, כגון מקום בו הוכח כי יכולתו הכלכלית של המשיב מוטלת בספק (ע"א 5511/06 אמינוף נ' א. לוי השקעות ובנין בע"מ (לא פורסם), 30.8.2006); ע"א 2074/07 גורן נ' זהבי (לא פורסם), 6.3.07; ע"א 5515/06 בונו לבל בע"מ נ' קליינר
(לא פורסם), 7.7.06). זהו אינו המקרה שלפני. המבקשות לא הוכיחו קיומו של חשש כי אם תזכינה בערעורן הן לא תוכלנה לחזור ולהיפרע כספים ששילמו (השוו: עע"מ 8044/03
הוך נ' ועדת הערר לתכנון ובניה
(לא פורסם), 18.1.04; ע"א 198/07 שני א.ד.א בע"מ נ' משרד העבודה והרווחה (לא פורסם), 18.7.07). הדברים אמורים ביתר שאת מקום בו הורה בית-משפט קמא, לפנים משורת הדין, כי תשלום מחצית סכום ההוצאות בו חויבו המבקשות – יעוכב, והמחצית השנייה תשולם באופן מיידי. נוכח אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה,
לא מצאתי כי קיימת עילה להורות על עיכוב סכום נוסף, מעבר לזה עליו הורה בית המשפט המחוזי.
על יסוד האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט' באב התשס"ז (24.7.07).
ש ו פ ט