ע"א 1992/20 איל אושדי נ. ראובן שולמן

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' שחם ) מיום 28.1.2020 בת"א 22897-05-15, בגדרו נדחתה תביעת אייל אושדי לתשלום חוב בסך של 1,158,000 ₪, ונקבע כי תושב הערבות הבנקאית שהופקדה בקופת בית המשפט.

2.

סיפור המעשה ארוך ומפותל, לא אחזור על כל פרטיו וענייניו כי רבים המה. תחילתו של הליך זה בתביעה שהגישו, ראובן שולמן ו-י.ש. אבן ישראל בע"מ, למחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובת אושדי, בזכויותיה של אבן ישראל במקרקעין (גוש 30074, חלקה 409). המשכו, בתביעה שכנגד שהגיש אושדי נגד שולמן, אבן ישראל ומרדכי קוגל (להלן: הנתבעים שכנגד ), לאכיפת הערת האזהרה; ולחלופין לתשלום סך של 1,158,000 ₪ (להלן: סכום החוב

הנתבע ), בגין כספים שהעביר לשולמן.

3.

בשלבים מוקדמים של ההליך, הגישה אבן ישראל בקשה למתן סעד זמני, לפיו תימחק הערת האזהרה הרשומה לטובת אושדי, ובמקומה תופקד על-ידי הנתבעים שכנגד ערבות כספית בגובה סכום החוב הנתבע. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, אך בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו – התקבלה (רע"א 1554/16). הערת האזהרה נמחקה ובמקומה הפקידו הנתבעים שכנגד ערבות כספית בסך של 1,158,000 ₪. משכך היה, הצטמצם הדיון בהליך, והוא התמקד בבירור זכאותו של אושדי לקבל את סכום החוב הנתבע. לאחר שנשמעו עדים, הובאו ראיות והוגשו סיכומים – ניתן ביום 28.1.2020 פסק דין הדוחה את טענותיו של אושדי: "הוכח כי מר שולמן אינו חב דבר ל[אושדי]. בהעדר חוב של מר שולמן כלפי [אושדי], בטלות גם התחייבויותיה של אבן ישראל, שניתנו להבטחת השבתו של חוב זה. התוצאה של כל האמור היא כי התביעה שכנגד נדחית" .

בהתאם הורה בית המשפט המחוזי, כי "הערבות הבנקאית שהופקדה על ידי הנתבעים שכנגד תושב למפקידיה ביום 19.3.20" .

4.

בבקשה שלפנַי טוען אושדי, כי יש לעכב את ביצוע השבת הערבות הבנקאית לנתבעים שכנגד, שכן סיכויי הערעור גבוהים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו. אשר לסיכויי הערעור, מעלה אושדי טענות עובדתיות רבות, המלמדות לשיטתו, כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו, כי שולמן אינו חב כלפיו את סכום החוב הנתבע. בכל הנוגע למאזן הנוחות הטעים אושדי, כי הנזק שייגרם לו אם תושב הערבות הוא בלתי הפיך, שכן "שולמן עצמו העיד בבית משפט קמא, כי הוא חייב כספים רבים בשוק האפור, כך גם השיק נשוא פסק הדין חזר עקב היות החשבון מוגבל. הוא הדין ביחס למצב החברה [...] ב"כ [הנתבעים שכנגד] סיפר ל[ב"כ של אושדי] כי החברה חייבת לרשויות המס סכומי עתק, והיא אינה סולבנטית" . מנגד, לנתבעים שכנגד לא יגרם כל נזק אם תעוכב השבת הערבות, שכן הכספים מופקדים בקופת בית המשפט וצמודים למדד.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה, בהודעת הערעור ובפסק הדין של בית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. "כלל ידוע הוא כי הזוכה בפסק דין זכאי להנות מזכייתו, אף אם ערעור על פסק הדין תלוי ועומד" (ע"א 735/18 אביעד – ייזום, תכנון ובניה בע"מ נ' א.א תשתיות עפר בע"מ (17.6.2018)). נטל ההוכחה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, מוטל על המבקש. נטל זה גבוה עוד יותר, מקום שבו הורה פסק הדין על מתן סעד כספי גרידא (שם). למקרא ערעורו של אושדי עולה הרושם, כי עיקר טענותיו מוסבות על עניינים שבעובדה: מהימנותם של עדים, ניתוחן של ראיות. בין היתר, מתייחס אושדי לתהיות ולסתירות העולות לטענתו, מהגרסה שהוצגה על-ידי הנתבעים שכנגד בבית המשפט המחוזי. מבלי לטעת מסמרות, דומני, כי במצב דברים שכזה סיכויי הערעור להתקבל – אינם מן המשופרים. זאת, בשים לב להלכה הידועה, לפיה על דרך הכלל תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בממצאים עובדתיים (ראו, למשל: ע"א 5435/07

אבו ליל נ' נ.א.ע. מהנדסים בע"מ , פס' ט לפסק דינו של השופט רובינשטיין (10.3.2009) ). ודוק: הקשיים שהעלה אושדי ביחס לגרסת הנתבעים שכנגד, לא נעלמו מעיניו של בית המשפט המחוזי. אלו נשקלו ונבחנו על-ידו, ובהתאם להתרשמותו הכוללת מן העדים שנשמעו לפניו הכריע, כי "גם אם גרסת הנתבעים שכנגד אינה חפה לחלוטין מסימני שאלה, אין מדובר בקשיים היורדים לשורשם של דברים והנוגעים לליבתה של גרסת הנתבעים שכנגד, שעניינה העדר חוב כלפי התובע שכנגד" .

6.

אשר למאזן הנוחות, ניכר, כי טענותיו של אושדי בדבר יכולותיה הכלכליות של אבן ישראל – נסמכו על רחשים ושמועות בעלמא. גם הטענות לגבי מצבו הכלכלי של שולמן, לא נתמכו על-ידו כדבעי. משאלו הם פני הדברים, הרי שאושדי לא עמד בנטל הנדרש, כדי להטות את מאזן הנוחות לטובתו.

7.

אשר על כן הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית .

משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.