פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
2114/08 - ג'
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המערער:
אבי ברמלי
נ ג ד
המשיבים:
1. ירון לוי
2. לימור לוי
3. רב קט פיפו נתניה
4. כונס הנכסים הרשמי
בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון
החלטה
לפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.
1.
המערער הגיש ערעור ביום 6.3.2008. על פי הודעה על קביעת ערבון מיום 9.3.2008, היה עליו להפקיד ערבון בסך 35,000 ₪ תוך 30 ימים מיום מסירת הודעה זו. ביום 27.4.2008 נשלחה למערער הודעה על רישום ההליך לדחייה, משלא קוימה ההוראה בדבר הערבון. בעקבות זאת הגיש המערער ביום 4.5.2008 "בקשה דחופה חוזרת להארכת מועד להפקדת ערובה בהעדר תגובת המשיבים". התבקשה בה ארכה עד ליום 30.5.2008. בבקשתו נטען כי טרם הגשת בקשת הארכה הגיש הוא בקשה להארכת מועד אך זו לא קובלה לרישום בהעדר תגובת המשיבים. בבקשה לארכה טען המבקש כי עשה מאמצים לעמוד במועד שנקצב לו אולם בשל עיקול על חשבונו בבנק ובשל העובדה שנדרש להוציא לאחרונה סכומים גדולים ביותר לניהול הליכים משפטיים, הוא התקשה להמציא את הערבון במועד. המשיבים 1 ו-2 מתנגדים לבקשה. משיב 4 הודיע כי אינו מתנגד להארכת המועד. עקב המתנה לתגובת משיב 3, שלא נתקבלה, הובא התיק לפני רק עתה.
2.
לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה באתי לכלל מסקנה כי יש להאריך את המועד להפקדת ערבון. המועד להפקדת ערבון אינו מועד הקבוע בחיקוק ועל כן לא נדרש טעם מיוחד למתן אורכה להפקדתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הבקשה נבחנת בשים לב למכלול האינטרסים המעורבים, האינטרס של המבקש, של המשיב ושל הציבור בכללותו (ראו, בש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625). במאזן האינטרסים בין הצדדים, ניתן משקל נכבד לזכותו של המערער במיצוי זכות הערעור. לגבי המשיב, האינטרס הלגיטימי שלו הוא בעצם הפקדת הערבון לשם הבטחת זכותו להיפרע מן המערער, ככל שייפסקו הוצאות לטובתו. אינטרס נוסף של המשיב הוא שההליכים בעניין הערבון לא יתמשכו מעבר לסביר. אשר לאינטרס הציבורי, הרי שעיקרו במניעת שיבוש הליכים וקיומם של הליכים מיותרים.
3.
שקילת מכלול האינטרסים המעורבים בנסיבות העניין מובילה למסקנה כי יש לאפשר למבקש להפקיד ערבון ולברר את ההליך גופו. אמנם המערער אינו מספק הסבר מניח את הדעת למחדלו להפקיד את הערבון במועד. התנהגותו אינה תואמת את המצופה מבעל דין הנוקט שקידה סבירה בניהול ענייניו, והיא גרמה להטרחת בית המשפט ובעל הדין שכנגד. אולם התנהגות המערער אינה מעידה על זלזול או זניחת ההליך. את המחדל שבאי הפקדת הערבון במועד ניתן לרפא על ידי חיוב בהוצאות. המשיבים, מנגד, אינם מצביעים על אינטרס נגדי בר הגנה המצדיק את דחיית הבקשה. נוכח כוונת המערער להפקיד את הערבון עד ליום 30.5.2008, לא נפגע אינטרס המשיבים בכך שיובטחו הוצאותיהם בהליך, ככל שייפסקו. האיחור בהפקדה אינו גורע מן הבטוחה. לאור משכו הקצר יחסית של האיחור, לא מצאתי גם פגיעה של ממש באינטרס המשיבים בסיומו של ההליך תוך פרק זמן סביר. במצב דברים זה, בשקלול כלל נסיבות העניין, יש להעדיף את בירור הסכסוך לגופו של פני דחייתו בנימוק טכני של אי הפקדת ערבון. יש לזכור כי הסמכות לדחות הליך מטעם זה היא סמכות קיצונית, בה יעשה שי מוש במשורה.
אשר על כן, המועד להפקדת ערבון מוארך כמבוקש. הערבון יופקד תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו. ההחלטה תומצא לבעלי הדין ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה. המערער ישלם שכר טרחת עורך דין למשיבים 1 ו-2 בגין בקשה זו בסך כולל של 500 ₪.
ניתנה היום, כ"ט באייר
תשס"ח (3.6.2008).
גאולה לוין
ר ש מ ת