ע"א 2212/00 משה פרץ נ. אליהו בר לב

בפני בקשה למחיקת ערעור.

1.ביום 22.3.00 הגיש המשיב "כתב ערעור" על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ר' אליעז-שטרנברג) מיום 7.2.00, בה אישר בית המשפט המחוזי פסק בורר שניתן בבוררות בין הצדדים. סמוך לאחר הגשת הערעור הגיש המבקש בקשה לדחיית הערעור על הסף, מן הטעם שהוגש בלא קבלת רשות ולאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

2.המשיב אינו כופר בעובדה שערעורו טעון רשות, שלא ניתנה. עם זאת הוא טוען, כי הסתמך על הנחיות מזכירות בית המשפט וכי משנתקבל ערעורו לרישום, הכשירה עובדה זו את הפגמים שנפלו בהליך, בפרט נוכח העובדה שפעל בתום לב. המשיב מוסיף וטוען, כי קיבל את ההחלטה נשוא כתב הערעור רק ביום 8.3.00 - ומטעם זה הוגש הערעור (הגם שהוכתר כערעור בזכות) במועד (לא למותר לציין, כי טענות המשיב אינן נתמכות בתצהיר). מטעמים אלה מבקש המשיב, כי יינתן לו לתקן את ערעורו, על דרך הפיכתו לבקשת רשות ערעור והארכת המועד להגשת בקשה זו. במקביל לתגובה שבפני, הגיש המבקש גם בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור (בש"א 2709/00).

3.סעיף 38 לחוק הבוררות התשכ"ח1968- קובע כי החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור ברשות לפי סעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט התשי"ז1957-. סעיף זה הוחלף על ידי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד1984-. לעניין זה נכתב:

"אושר הפסק על ידי בית המשפט כתוצאה מדחיית בקשה לביטולו - יש צורך בבקשת רשות ערעור. הצדדים אינם יכולים להסכים ביניהם שתהיה להם זכות ערעור. הצורך בקבלת רשות ערעור יורד לשורש הסמכות, שאין הצדדים יכולים להתנות עליה" (פרופ' ס. אוטולנגי, בוררות - דין ונוהל (מהדורה שלישית, 1991), בעמ' 410 - וראו האסמכתאות המובאות שם).

הערעור נשוא הבקשה שבפני הוגש בלא רשות, ומטעם זה דינו להימחק. אין ניתן לרפא פגם זה על דרך של שינוי עורו והמרתו להליך אחר (וראו: רע"א 4164/95, מאיר קידר נ' יפה ירק חברה לבניון והשקעות בע"מ , לא פורסם). ודאי שאין גם מקום לטענה, לפיה קבלה מינהלית של הליך לרישום מקנה לו חסינות מדחיה או מחיקה, לפי החלטת בית המשפט או הרשם. גם תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- אינה יכולה לסייע למשיב. שכן עניינה בסיטואציה הפוכה, ומכלל הן שבה ניתן ללמוד על הלאו (והשוו: ע"א 2892/99, בנקל נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ , טרם פורסם). בנסיבות העניין לא מצאתי צורך להידרש לטענות המשיב בדבר הסתמכותו על מזכירות בית המשפט ובדבר מועד קבלת ההחלטה נשוא הערעור - מקומן של טענות אלו במסגרת הבקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור - ושם יינתן להן המשקל הראוי.

הערעור נמחק איפוא (ממילא מבוטל הדיון בבקשה לפטור מאגרה, שהיה אמור להתקיים ביום 13.4.00) המשיב יישא בהוצאות המערער בסך 1,500 ש"ח.