ע"א 2229/12 שם טוב אורן נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה בגדרי ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, שבו נדחתה בקשתו של המערער למתן צו כינוס ולפשיטת רגל. בבקשה שלפניי נטען כי מצבו הכלכלי של המערער קשה, וכי לפיכך הוא מיוצג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי. המשיב מצדו מתנגד למתן הפטור המבוקש.

כאשר מוגשת בקשה לפטור מעירבון במסגרת ערעור הנוגע להליך פשיטת רגל, יש ליתן משקל לכך שההליך קשור ליכולתו הכלכלית של המערער. ביסוד כלל זה מונח החשש מפני "מעגל קסמים" שבו יידרש אדם לגייס כספים על-מנת לקיים הליך ערעורי שנסב על מצוקתו הכלכלית. כמו-כן, יש חשיבות למעמדו של המשיב שאינו בעל דין רגיל אלא בעל תפקיד ציבורי (ראו בש"א 8954/08 סיגל נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 11.2.2009)). לפיכך, בכגון דא הנטייה היא להפעיל בצורה גמישה את סמכות הפטור (ראו ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נה(5) 361). עם זאת, אין בגישה כללית זו כדי לייתר את הצורך להניח לפני בית המשפט תשתית ראויה לגבי מצבו הכלכלי העדכני של מבקש הפטור, וגם אין בה כדי לאיין את חשיבות הבחינה של סיכויי הערעור להצליח.

בענייננו, פרט לטענה כללית בדבר מצב כלכלי קשה, ולעובדה שהמערער מיוצג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי, לא הונחה לפני בית המשפט תשתית עובדתית וראייתית לגבי מצבו הכלכלי של המערער. אמת, ייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי הוא אינדיקציה בעלת-משקל בכגון דא, ואף מקנה פטור אוטומטי מתשלום אגרה, אך כפי שהובהר לא פעם, אין בו כדי להצדיק בהכרח מתן פטור מהפקדת עירבון. כך למשל, בעל-הדין החפץ בפטור מהפקדת עירבון נדרש להציג פירוט ומסמכים על-אודות האפשרות להסתייע בסביבה הקרובה (וראו בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב

(טרם פורסם, 3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). בבקשה שלפניי הסתפק המערער, בהקשר זה, בטענה כללית ללא ביסוס הולם. גם טענות אחרות של המערער, כגון בעניין הכנסתו (לדבריו הוא שב זה-עתה לעבוד), אינן נתמכות באסמכתא כלשהי.

בסיכומה של בחינה ושקילה, ולאחר שעיינתי גם בפסק-הדין ובטענותיו של המערער, באתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המערער בהפקדת עירבון בשיעור נמוך של 2,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.