ע"א 2239/05 נציגי מובילי החלב העצמאיים נ. תנובה - מרכז שיתופי לשיווק תוצ

1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין להגבלים עסקיים (השופטת מ' שידלובסקי-אור והחברים ר' חורש וא' תמרי) מיום 20.1.2005. בפסק הדין נתקבלה בקשה לאישור הסדרים כובלים להובלת החלב (להלן: ההסדרים ) שהגישו המשיבה 1 (להלן: תנובה ) ושישה קואופרטיבים (להלן: הקואופרטיבים ), לפי סעיף 7 לחוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988 (להלן: חוק ההגבלים העסקיים ). ההסדרים, אשר נחתמו בחודש נובמבר 2002, הינם על בסיס אזורי וכוללים סעיף כבילה המקנה בלעדיות במתן שירותי הובלת חלב עבור תנובה לכל קואופרטיב, באזור הגיאוגרפי הרלבנטי. תקופת הבלעדיות שנקבעה בהסכמים הינה חמש שנים מיום כניסתו לתוקף של כל הסדר. מובילי חלב עצמאיים, ובהם המערערים, התנגדו לאישור ההסדרים, אך התנגדותם נדחתה על ידי בית הדין להגבלים עסקיים שאישר את ההסדרים. מכאן הערעור שהגישו, אשר במסגרתו מתבקש עיכוב הביצוע, כאמור.

פסק דינו של בית הדין להגבלים עסקיים

2.בפסק דינו עמד בית הדין על היתרונות הטמונים בהסדרים ובהם יכולתה של תנובה לתכנן את הובלת החלב לטווח ארוך ולייעל אותה ואף להעמיד בפני המובילים דרישות ייחודיות באשר להפעלת מערכות מודרניות ומשוכללות להובלה, דוגמת המערכת מתוצרת חברת דיזל הגרמנית (להלן: מערכות דיזל ). בית הדין הוסיף וקבע כי אורכה של תקופת הבלעדיות – חמש שנים – אף הוא סביר וראוי בנסיבות העניין. אשר לפגיעה האפשרית בתחרות בשוק הובלת החלב קבע בית הדין כי עקב שינוי מבנה משק החלב והעברת האחריות להובלה אל תנובה, אכן צפויה תנובה – המהווה כיום מונופסון (80%) בתחום רכישת תוצרת החלב הגולמי בישראל - להפוך למונופסון באותו שיעור גם בתחום שירותי הובלת החלב, שתרכוש מן הקואופרטיבים על פי ההסדרים וחלקם של המובילים העצמאיים בשוק צפוי לרדת מ-40% לכ-20%. ברם, כך, הוסיף בית הדין וקבע, בתחום הובלת החלב ממושבים צפוי כי המובילים העצמאיים ימשיכו לשלוט בקווי ההובלה, שכן בהובלה זו, להבדיל מן ההובלה מקיבוצים, יש בידיהם יתרון בשל יכולתם להוביל חלב במכליות קטנות. בית הדין אף דחה את טענת המובילים העצמאיים כי ההסדרים מטילים חסם כניסה גבוה מדי לשוק הובלת החלב וקבע כי לא קיים בעיניו חשש להיווצרות כוח שוק בידי הקואופרטיבים וכי המובילים העצמאיים אף יוכלו להמשיך ולשמש קבלני משנה של הקואופרטיבים. מנימוקים אלה, קבע בית הדין כי הפגיעה הצפויה בתחרות בשוק הובלת החלב אינה משמעותית וכי מכל מקום היתרונות לציבור כתוצאה מן ההסדרים עולים על החסרונות הטמונים בפגיעה זו. על-כן, הורה, כאמור, על אישורם.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהגישו המערערים נדחתה על ידי בית הדין, אשר קבע כי המערערים לא הרימו את הנטל להוכיח כי ייגרם להם או לתחרות בשוק הובלת החלב נזק בלתי הפיך כתוצאה מיישום ההסכמים. כן קבע בית הדין כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המערערים וכי עיכוב ביצוע פסק הדין יפגע בהליך התקנת מערכות דיזל על ידי הקואופרטיבים כדרישת תנובה.

הערעור

3.בערעור שהגישו, טוענים המערערים כי בית הדין שגה בקובעו שההסדרים לא יפגעו בתחרות בצורה חמורה, וכי התועלת הצפויה מההסדרים עולה על הפגיעה בתחרות בעטיים. עוד מעלים המערערים בערעורם שורה של טענות באשר לטעויות משפטיות שנפלו בפסק הדין, ובין היתר בעניין נטל ההוכחה בהליך לאישור הסדר כובל; פרשנותו של סעיף 29 לחוק ההגבלים העסקיים, האוסר על בעל מונופולין לסרב סירוב בלתי סביר לרכוש שירות שבמונופולין; ונפקות קשרי הבעלויות הצולבות בין תנובה לקואופרטיבים. כן טוענים המערערים כי קביעות בית הדין התבססו על תשתית ראייתית שאינה מספקת.

4.בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שבפניי, שבים המערערים וטוענים כי יישום ההסדרים יגרום להם נזק בלתי הפיך, שכן בעקבות הסדרים אלה הם צפויים לאבד את מקור פרנסתם, ולהיפלט משוק הובלת החלב ועל כן, כך נטען, לא יוכלו לשוב ולהשתלב בשוק כמתחרים פוטנציאליים עם פקיעתם. בהקשר זה מציינים המערערים כי תנובה כבר החלה ביישום ההסדרים, והודיעה להם כי הסכמי הובלת החלב עימם יבוטלו החל מיום 30.6.2005. עוד מוסיפים המערערים וטוענים כי הפגיעה בהם, היא שצריכה להיות אבן הבוחן בדיון בבקשתם לעיכוב ביצוע פסק הדין. זאת בניגוד לטענתה של תנובה, כי יש להצביע בהקשר זה על פגיעה בלתי הפיכה ב תחרות בשוק הובלת החלב.

תנובה מצידה מתנגדת לבקשה ובתגובתה חזרה ועמדה על כך שמטרת דיני ההגבלים העסקיים היא הגנה על התחרות, ולא על מתחרה זה או אחר. לדידה, כל שהצביעו עליו המערערים היא פגיעה בחלק מן המובילים העצמאיים, אך לא בתחרות בשוק הובלת החלב. בדיון שהתקיים בפניי הוסיפה תנובה והצביעה על כך שנתח השוק של המערערים – אשר אינם מייצגים את כלל מובילי החלב העצמאיים בישראל - עומד על פחות מעשרה אחוזים מתוך שוק הובלת החלב. כן עמדה תנובה על כך שבאזורים מסוימים בהם פועלים הקואופרטיבים אין המערערים פועלים כלל. לסוף הצביעה תנובה על שיהוי בהתנהלותם של המערערים, אשר הגישו את הבקשה לעיכוב ביצוע בפני בית הדין רק כחודשיים לאחר מתן פסק הדין ואת בקשתם הנוכחית כשבועיים לאחר שנדחתה בקשתם שם. לטענתה, כל עיכוב בביצוע פסק הדין בשלב זה יגרום לה הפסדים כבדים, בעיקר משום שהיא מצויה במגעים מתקדמים עם חברת דיזל לרכישת מערכות הובלת החלב והטמעתן בציוד הקואופרטיבים. הממונה על ההגבלים העסקיים תומך אף הוא בדחיית הבקשה.

דיון

4.דין הבקשה להידחות. בהפעילו את שיקול דעתו אם להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, שוקל בית המשפט שניים אלה: את סיכויי הערעור, ואת האפשרות כי אי היענות לבקשה תביא למצב דברים בלתי הפיך, אשר יקשה על המערער להגשים את זכויותיו אם יזכה בערעור (ראו: ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי פ"ד נו(4), 505; ע"א 3191/99 בראשי נ' ויינשטיין

(לא פורסם)). בבקשות לעיכוב ביצוע החלטות של בית הדין להגבלים עסקיים, על בית משפט שלערעור לשקול במסגרת שיקוליו אלה גם את טובת הציבור, לאור תכליתו של חוק ההגבלים העסקיים (ראו: ע"א 7006/98 דלק חברת הדלק הישראלית נ' תחנת דלק שערי חולון בע"מ (לא פורסם)). ודוק: עניין לנו בטובת הציבור בכללותו ולא בטובתו של פרט זה או אחר מן הציבור.

במקרה שלפנינו, לא שוכנעתי כי עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לשוק הובלת החלב אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין המאשר את ההסדרים. למעלה מן הדרוש אוסיף ואציין כי לא שוכנעתי גם שייגרם למי מן המערערים נזק בלתי הפיך עקב יישום ההסדרים עתה. כפי שציין בית הדין בצדק, פתוחה בפני המערערים הדרך להשתלב בשוק הובלת החלב בין כקבלני משנה של הקואופרטיבים ובין כמובילים עבור מתחרות של תנובה. יתרה מכך, לא שוכנעתי כי בתקופת הביניים עד להכרעה בערעור, יחול שינוי כה מהותי בשוק הובלת החלב עקב יישום ההסדרים, עד כי חזרתם של המערערים לשוק זה לא תהא אפשרית עוד. לעומת זאת, נראה כי עיכוב יישומם של ההסדרים בשלב זה יעכב את תהליך שדרוג המיכליות להובלת חלב, והוא עלול לסכל את המהלך כולו. לעניין מאזן הנוחות לא למותר לציין כי המערערים הינם שמונה בלבד מתוך כשלושים מובילים שהתנגדו לכתחילה לאישור ההסדרים בבית הדין. נראה, על כן, כי רוב רובם של המובילים-המתנגדים השלימו עם ההחלטה ואינם מבקשים להשיג עוד על אישור ההסדרים. אשר לסיכויי הערעור: נראה לכאורה כי אלה אינם גבוהים אך די בשיקולי מאזן הנוחות שפורטו לעיל ובעובדה שאין מדובר בנזק בלתי הפיך לתחרות בשוק הובלת החלב, על מנת לדחות את הבקשה (ראו: עע"ם 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל-אביב

פ"ד נו(2), 163, 167).

מכל הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית. המערערים ישלמו לכל אחד מן המשיבים 1 ו-2 הוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪.