ע"א 2405/09 חליל גודה יוסף מסלם נ. חברת בני רחל בע"מ ואח'

1.

לפניי בקשה מטעם המשיבה לדחיית הערעור באין הפקדת ערבון, שהוגשה בעקבות החלטתו של כב' הרשם י' מרזל מיום 3.5.2009. מנגד מבקש המערער להאריך את המועד להפקדת הערבון כדי לאפשר לו לגייס את כספי הערבון. לטענתו, על אף כל המאמצים לגייס כספים מכל הידידים, המכרים, בני המשפחה ומוסדות סיוע, הוא טרם הצליח לגייס את סכום הערבון והאגרה הדרושים בתיק. הארכה המתבקשת היא עד ליום 30.6.2009.

2.

לאחר עיון בחומר שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום בשלב זה להורות על דחיית ההליך וכי יש לאפשר למערער להפקיד ערבון עד ליום 30.6.2009. בנסיבות המקרה, המחדל שבאי הפקדת ערבון במועד אינו מצדיק שימוש בסמכות הקיצונית של דחייה של ההליך על הסף. כידוע, סמכות הרשם לדחות הליך בשל אי הפקדת עירבון אינה סמכות שגרתית ויש לעשות בכלי זה שימוש מדוד ומושכל (ראו, ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פ"ד נו(1) 865; רע"א 10083/08 I. Do. Diamonds Inc.

נ' פי.די.די. יהלומים בע"מ (טרם פורסם, 22.4.2009)).

3.

יש לזכור בהקשר זה כי המועד להפקדת ערבון אינו מועד הקבוע בחיקוק ועל כן לא נדרש טעם מיוחד למתן ארכה להפקדתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בקשה בעניין זה נבחנת בשים לב למכלול האינטרסים המעורבים, האינטרס של המבקש, של המשיב ושל הציבור בכללותו (ראו, בש"א 3780/98

רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625). במאזן האינטרסים בין הצדדים, ניתן משקל נכבד לזכותו של המערער במיצוי זכות הערעור. לגבי המשיבה, האינטרס הלגיטימי שלה הוא בעצם הפקדת הערבון לשם הבטחת זכותה להיפרע מן המערער, ככל שייפסקו הוצאות לטובתה. אינטרס נוסף של המשיבה הוא שההליכים בעניין הערבון לא יתמשכו מעבר לסביר. אשר לאינטרס הציבורי, הרי שעיקרו במניעת שיבוש הליכים וקיומם של הליכים מיותרים.

4.

שקילת מכלול האינטרסים המעורבים בנסיבות העניין מובילה למסקנה כי יש לאפשר למערער להפקיד ערבון ולברר את ההליך גופו. אמנם המערער אינו מספק הסבר מניח את הדעת למחדלו להפקיד את הערבון במועד. התנהגותו אינה תואמת את המצופה מבעל דין הנוקט שקידה סבירה בניהול ענייניו. המערער אינו מסביר מדוע לא הגיש מיוזמתו בקשת ארכה להפקדת הערבון, מיד כשהבין שלא יוכל לעמוד בלוח הזמנים שקבע כב' הרשם מרזל. בקשתו באה, כך נראה, כתגובה לבקשת המשיבה לדחיית הערעור. אכן, התנהלות המערער גרמה לטורח מיותר לבית המשפט ולבעל הדין שכנגד. אולם אין בידי לקבוע כי היא מעידה על זלזול או זניחת ההליך. במקרה דנן, את מחדליו הדיוניים של המערער ניתן לרפא על ידי חיוב בהוצאות. המשיבה, מנגד, אינה מצביעה על אינטרס נגדי בר הגנה המצדיק את דחיית הבקשה. מבחינת המשיבה, הארכת המועד אינה פוגעת באינטרס שלה בהבטחת הוצאותיה, בהנחה שהערבון יופקד בסופו של דבר. במצב דברים זה, בשקלול כלל נסיבות העניין, יש להעדיף את בירור הערעור לגופו של פני דחייתו בנימוק טכני של אי הפקדת ערבון.

5.

יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שהבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון הוגשה באיחור משמעותי ביחס למועד האחרון להפקדת ערבון. הבקשה אינה מבהירה די הצורך מדוע נגרם האיחור. במצב זה, מותנית קבלת הערבון בתשלום הוצאות למשיבה בגין ההליך שלפניי. המערער ישלם איפוא למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ₪. בכפוף להצגת אישור בדבר ביצוע התשלום, יקובל הערבון על ידי בית המשפט עד ליום 30.6.2009. עד למועד האמור על המערער להמציא, איפוא, לבית המשפט אישור על תשלום שכר טירחת עורך-דין למשיבה. יובהר כי אם לא יופקד הערבון במועד שנקבע יידחה הערעור בלא צורך בכל הודעה נוספת. החלטה זו תועבר לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.