ע"א 2444/19פלוני נ. פלוני

המערערת קיבלה המלצת בית המשפט לחזור בה מן הערעור ככל שהוא נסב על ניכוי של 90% מקצבאות המל"ל ולא ניכוי של 100%, בהינתן שלא מדובר בסכום נכבד ובהינתן היקף התיק ונסיבותיו.

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת לגבי הסכום שהוקפא. אכן עיינתי בהחלטות המל"ל שצורפו על ידי המשיב, ומהן עולה תשובה חד משמעית של המל"ל כי המשיב אינו זכאי לקצבת ניידות או לקצבת שר"מ מאחר ועבר את גיל 67.

בית המשפט פונה בשאילתא אל המוסד לביטוח לאומי כדלהלן:

לאור סעיף 206 (ד) לחוק הביטוח הלאומי – ובהינתן שבתקופה בה שהה המשיב בביתו טרם עבר למוסד הסיעודי בו הוא שוהה מאז שנת 2014 – האם אין מקום לשקול מחדש את נושא קצבת השר"מ.

כמו כן, האם לאור העובדה שבדעת המשיב לחזור לביתו ובהינתן שהייתה תקופה מסוימת בה קיבל את קצבת הניידות – האם אינו זכאי לקצבת ניידות.

מובהר בזה, כי בית המשפט זה אינו מביע עמדה כלשהי לגבי זכאותו של המשיב לקצבאות הנ"ל והפנייה של בית המשפט אל המוסד לביטוח לאומי נובעת מכך שעל פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוקפא סכום מסוים עד אשר המשיב ימצה זכויותיו בגין 2 קצבאות אלא מול המוסד לביטוח לאומי.

הצדדים יפנו במשותף ובתיאום זה עם זה עם החלטת בית המשפט ועם פסק דינו של בית משפט קמא למוסד לביטוח לאומי, אשר נוכח דחיפות העניין מתבקש להינתן תשובתו תוך 45 ימים. בהתאם לכך, חזקה על הצדדים כי יסיימו את הנושא ביניהם וככל שתידרש התערבות בית המשפט זה יחזרו ויפנו לבית המשפט.

למען הסר ספק, אני מורה בשלב זה על עיכוב ביצוע התשלום הנ"ל עד להחלטה של בית משפט זה.

המכתב יישלח למנהל סניף ביטוח לאומי ברמת גן.