ע"א 247/97 סבג רחל נ. סבג מרסל

בעת הדיון בפני התברר כי המבקשת מתפרנסת מקיצבת זיקנה מטעם המוסד לביטוח לאומי בסכום של 1584 ש"ח (לאחר ניכוי מס בריאות וחוב) וכן מפנסיה שהיא מקבלת מרשות הדואר (בגין בעלה המנוח) בסכום של 884 ש"ח. עוד התברר, כי המבקשת משכה מחשבון משותף שהיה לה ולמנוח, לאחר פטירתו, סכום של 30,769 ש"ח. המבקשת מתגוררת בדירת המנוח, היא הדירה בה התגוררו בתקופת נישואיהם. הסכום הנ"ל שנמשך מחשבון הבנק לאחר הפטירה וכן הדירה בה מתגוררת המבקשת מהווים חלק מעזבונו של המנוח וחלות לגביהם הוראות החלוקה שנקבעו בפסק דינה של הערכאה הראשונה.

במסגרת הבקשה לפטור מתשלום אגרה ומחובת הפקדת ערבון לא הזכירה המבקשת דבר קיומם של הסכומים שנמשכו מן החשבון המשותף כמבואר לעיל. הדבר עלה בעת החקירה הנגדית, והמבקשת טענה כי הסכום שנמשך הוצא על-ידה לשם הקמת מצבה וכיו"ב, אך לא היו בידיה כל ראיות לכך.

על יסוד התעודה מטעם הלשכה לסיוע משפטי אני מחליטה לפטור את המבקשת מתשלום מחצית האגרה בלבד.

אשר לחובה להפקיד ערבון, אני סבורה כי יש מקום להבטיח את ההוצאות שייפסקו, אם ייפסקו, במיקרה של דחיית הערעור באמצעות ערבון זמין המופקד בקופת בית-המשפט. ראשית, למיקרא פסק הדין והודעת הערעור קשה לומר כי המדובר בערעור שסיכוייו להתקבל הם "ממשיים" (ראה: בש"א 329/90 אברך נגד גרוגר ואח', פ"ד מד(2) 383, 389). שנית, המבקשת לא חשפה בבקשתה את העובדה כי העבירה לרשותה סכום של כ- 30,000 ש"ח שהיה בחשבון המשותף שהיה לה עם המנוח. בהעדר ראיה על אופן השימוש בכספי החשבון, יש לקבוע כי בידי המבקשת אמצעים לדאוג להפקדת סכום הערבון כמקובל.

אשר לסכום הערבון, לנוכח סכום ההוצאות שפסקה הערכאה הראשונה אני רואה להפחית מן הסכום שנהוג לקבעו דרך כלל (20,000 ש"ח), ולקבוע כי יופקד ערבון בסכום של 7,500 ש"ח בלבד.

מחצית האגרה תשולם והערבון יופקד - הכל תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה.