ע"א 2642/03 חרזאן מרואן נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל הננקטים כנגד המערער, וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, שלפיו נדחתה בקשתו למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו כפושט רגל.

בקשת המערער להכריזו כפושט רגל הוגשה בגין חובות מוצהרים בהם הוא נושא כלפי 23 נושים שונים, בסך כולל של 905,622 ₪. טענתו הייתה, כי הסתבכותו הכלכלית נבעה מכישלונו בעסקים עצמאיים שניהל. בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקבעו כי המערער לא הציג הסבר מניח את הדעת באשר למקור חובותיו ולכן "אין הוא עומד בנטל הוכחת תום הלב הנדרש מחייב המבקש להכריזו פושט רגל". בית-המשפט הטעים, כי המערער עצמו אינו יודע בכמה חברות היה מעורב - וממילא אינו יודע את מידת הסתבכותו העסקית בגין כל אחת מן החברות - וכי "טיעון כזה מטיל צל כבד על כל צורת התנהלותו של החייב, ומציב סימן שאלה גדול באשר לשאלה אם הסתבכותו של החייב נעשתה בתום לב". על פסק-דין זה ערער המערער לבית-משפט זה, ובמסגרת הערעור הגיש את הבקשה שלפניי.

בהחלטתי מיום 25.5.03 קבעתי כי "הבקשה לקויה" ואינה מנומקת והוריתי למערער להגיש בקשה מתוקנת. בבקשה המתוקנת שהוגשה לבית-המשפט - שאף היא, יש לומר, לאקונית וכמעט בלתי מנומקת - טוען המערער, כי להערכתו סיכוייו להצליח בערעור גבוהים וכי מצבו הכלכלי הקשה מצדיק להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל נגדו. המשיב טוען מנגד, כי היה על המערער לצרף כמשיבים לבקשה את כל נושיו, ומשלא עשה כן, דין בקשתו להידחות על הסף. לגוף העניין נטען, כי סיכויי הערעור קלושים, וכי מכל מקום, לא ייגרם למערער נזק בלתי הפיך מביצוע הליכי ההוצאה לפועל, מאחר ו"בלשכת ההוצאה לפועל תערך לו חקירת יכולת ויושתו עליו תשלומים חודשיים בהתאם ליכולתו". כן צוין, כי בנסיבות המקרה היענות לבקשה לעיכוב הליכים משמעה שהמערער יזכה - על דרך עיכוב זמני בערעור - בסעד העיקרי אותו הוא מבקש בערעור גופו.

די, לדעתי, בעובדה שהמערער לא צירף את נושיו כמשיבים לבקשה כדי להוביל לדחיית בקשתו על הסף. שהלוא, "ללא מתן הזדמנות מוקדמת לנושים אלה להציג את טענותיהם, אין לבית המשפט אפשרות לתת צו הפוגע בהם בדרך של עיכוב הליכים שננקטו על ידם" (ע"א 4273/00 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי , תק-על 2000(3), 300. וראו גם: בש"א 2496/92 ברנמילר נ' כונס הנכסים הרשמי , תק-על 92(2) 2126; ע"א 5804/02 טייב נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2002(3) 1075).

ברם, גם לגוף העניין אין הבקשה מקימה עילה מוצדקת לעיכוב ביצוע. עיון בתיק מעלה, כי בערעורו לא העלה המערער טענות המתמודדות עם קביעותיו של בית-המשפט באשר לחוסר תום הלב שבו ניגעה התנהלותו מול כונס הנכסים הרשמי במסגרת ההליכים בעניינו. למעשה, טענותיו העיקריות נוגעות למצבו הכלכלי הקשה, שבגינו מבקש הוא "הזדמנות לפתוח דף חדש". אך מקומן של טענות אלה אינו במסגרת הערעור, אלא במסגרת הליך חקירת היכולת אשר יתנהל בעניינו בפני יושב-ראש ההוצאה לפועל, ושבמסגרתו תיקבע יכולתו לשאת בחיובים כספיים כלפי נושיו.

הבקשה נדחית.