ע"א 2642/03 חרזאן מרואן נ. כונס הנכסים הרשמי

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

עניינו של ההליך בהחלטה של בית משפט קמא, אשר ביטל צו כינוס שניתן נגד המערער בהליכי פשיטת רגל. לטענת המערער, לא היה מקום לבטל את צו הכינוס. המשיב חולק על טענות המערער לעניין מצבו הכלכלי, ומצביע על העדר דיווחים של המערער למס הכנסה על הכנסותיו מאז שנת 1995, על העדר הסבר של המערער לכך שרעייתו אינה עובדת, ולהעדר הסבר לכך שהמערער אינו מתייחס לאפשרות גיוס כספים ממשפחתו, אף כי גייס ממשפחתו כספים על מנת לעמוד בתשלומים החודשיים לכונס הנכסים הרשמי. חרף סימני שאלה אלה, דומה כי בהליך זה, שבו עצם מצבו הכלכלי של המערער עומד במחלוקת במסגרת ההליך העיקרי, לא יהא זה מן המידה לדחות את הבקשה שבפניי על יסוד קביעה כי לא הוכחה מצוקתו הכלכלית. אכן, קביעה כזו עלולה לגרום למצב בלתי רצוי של מעגל קסמים. אוסיף, כי גם נוכח מעמדם היחסי של הצדדים, ישנו מקום לשקול בחיוב את בקשת הפטור המבוקשת (ראו ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נה(5) 361).

אשר לסיכויי ההליך, הרי שמעבר לשאלת מצבו הכלכלי של המבקש, עיון בטענותיו, על רקע קביעותיה של הערכאה הקודמת, מעלה סימן שאלה של ממש האם מגלה הערעור עילה מספקת, לצורך מתן פטור מלא מהפקדת ערבון, אף כי נראה לי שהמערער עומד בנטל הקל יותר הרובץ עליו לעניין זה לצורך מתן פטור מאגרה.

אשר לטענת המשיב, כי היה על המבקש לצרף את נושיו להליך, הרי שאין בה כדי להשליך על קיומה של עילה למתן פטור מאגרה, או מהפקדת ערבון, ביחסים שבין המבקש לבין המדינה או מול כונס הנכסים הרשמי, ועל כן אין בה כדי להכריע בהליך שבפניי. התוצאה היא, כי אני נעתר לבקשת הפטור מאגרה. בשים לב למכלול נסיבות הענין, ובכלל זה לכך שהמערער לא חוייב בהוצאות בבית משפט קמא, אני מעמיד את הערבון בהליך זה על סך של 2,500 ₪. סכום זה יופקד תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, ולא – יידחה הערעור, בלא צורך בכל הודעה נוספת.