פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון
ע"א
2862/05
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערערת:
נילי וינברג
נ ג ד
המשיב:
ועדת ערר מחוז ת"א
ערעור על החלטת פסלות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"א
3493/02 מיום 10.3.2005 שניתנה על ידי כבוד השופטת ה' גרסטל
בשם המערערת: עו"ד בני
גולדשטיין
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ה' גרסטל) מיום 10.3.2005 שלא לפסול עצמו מלדון בע"א 3493/02.
1.המערערת הגישה בבית משפט השלום תביעה כנגד המשיבה, להחזר תשלום מס ערך מוסף שגבתה ממנה, לטענתה, שלא כדין. בית משפט השלום הורה על מחיקת התביעה על הסף כבקשת המשיבה. על כך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. ביום 30.11.2004 התקיים דיון מקדמי בערעור בפני השופטת ה' גרסטל. בעקבות הדיון המקדמי, הגישה המערערת בקשה לפסול את בית המשפט מלדון בערעור. נטען בבקשה, כי בית המשפט גיבש את דעתו, משהמליץ למערערת בדיון המקדמי, לחזור בה מן הערעור, תוך שציין, כך נטען, כי פסק הדין נשוא הערעור נכון מתחילתו ועד סופו והערעור קנטרני, ותוך שהבהיר לה, כך נטען, כי היא עלולה לשאת בהוצאות שיכולות להגיע ל 50,000 ₪.
2.בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפסילה. הוא קבע כי "לנוכח העובדה שהערעור על נמוקיו מצוי לפני בית המשפט, שאמור להכריע בו במותב תלתא – ושדיון מקדמי בערעור נועד, בין היתר, לבדוק סיומו ללא צורך בהכרעה שיפוטית – אין אני מוצאת כל הצדקה לבקשת הפסילה, ואני דוחה אותה". על כך הערעור שבפניי, שבו חוזרת המערערת על טענותיה כי מהדיון המקדמי עולה שבית המשפט גיבש את דעתו. בתגובתה, מתנגדת המשיבה לפסילה, ומבקשת לדחות את הערעור בהעדר עילת פסלות.
3.לאחר שעיינתי בחומר המונח בפניי נחה דעתי שדין הערעור להידחות. המערערת לא הרימה את נטל ההוכחה לביסוס התשתית העובדתית לטענות הפסלות הנטענות על ידה. היא העלתה השערות עובדתיות שונות, ללא בסיס ראייתי כנדרש (ראו: ע"א 6829/01 פלוני נ' פלונית (לא פורסם); ע"א 1789/01 שמואלי נ' עתי"ם – סוכנות החדשות הישראלית (לא פורסם)). גם לגופו של עניין, איני סבור כי קמה לה עילת פסלות. הצעות בית המשפט קמא בהליך המקדמי הן הצעות מקדמיות בלבד במטרה להביא לסיום ההליך בפשרה, ואין בהן משום גיבוש עמדה סופית במחלוקת נשוא הערעור. הצעות בית המשפט לא חרגו מהצעות דומות הנעשות יום ביומו בין כותלי בתי המשפט בהליכים מקדמיים ובהליכים לסיום הסכסוך בפשרה (ראו: ע"א 3750/97 פלונים נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אכן, שוכנעתי כי דעתה של השופטת לא "ננעלה" וטרם גיבשה עמדה במחלוקת שבין בעלי הדין (ראו: בג"צ 2148/94 גלברט ואח' נ' כבוד נשיא בית המשפט העליון ואח', פ"ד מח(3) 573). אמת, נחה דעתי, כי לא קם חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים מצד בית המשפט קמא.
הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסכום כולל של 10,000 ₪.
ניתן היום, כ"ז אדר ב, תשס"ה
(07.04.05).
ה
נ ש י א