ע"א 2893/10 טרפלקס קומפאונדס (1994) בע"מ נ. הממונה על ההגבלים העסקיים

לפניי בקשה להגדלת סכום העירבון שהופקד בהליך שבכותרת. מדובר בערעור על פסק-דין של בית הדין להגבלים עסקיים בירושלים, שבו נדחה ערר שהגישה המערערת על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לאשר בתנאים את הסכם המיזוג בינה לבין המשיבה 2. העירבון שנקבע בתיק זה הוא בסך של 40,000 ₪, אך לדעת המשיבה 2 בכך לא סגי; לדבריה, עד כה הושתו על המערערת בהליכים השונים הוצאות המצטברות לסכום של 180,000 ₪, וההליך הנוכחי אינו אלא חוליה נוספת בשרשרת של הליכי סרק. המשיבה 2 מציינת כי המערערת טרם שילמה את מלוא ההוצאות שהוטלו עליה. המערערת מתנגדת להגדלת סכום העירבון.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לא שוכנעתי כי יש לשנות את סכום העירבון שנקבע.

כפי שהובהר לא פעם, גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך; ודוק: מדובר באומדן בלבד שהרי אין כאן מדע מדויק (ראו בש"א 367/89 הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186 (1989)). אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת. לעניין שיקול אחרון זה, אין בהכרח תאימות בין ההוצאות שנפסקו בהליך דלמטה לבין סכום העירבון שיופקד בהליך הערעור, וזאת בהתחשב בכך שהליך הערעור מתברר בדרך כלל בדרך של סיכומים בכתב והשלמת טיעון בעל-פה, כך שהיקף ההתדיינות נמוך יותר מאשר בערכאה הדיונית (ראו למשל ע"א 3897/08 שרון נ' האפוטרופוס הכללי (לא פורסם, 1.12.2008)).

אשר לטענה בדבר אי-תשלום הוצאות שנפסקו בהליכים קודמים, הרי שבענייננו לא ברור כמה מתוך ההוצאות שנפסקו כבר שולמו, ומכל מקום, הפקדת עירבון לא נועדה לשמש אמצעי לגביית הוצאות שנפסקו בהליכים אחרים, אלא אך ורק להבטיח את הוצאות המשיב בערעור. לפיכך, העובדה שיוזם הערעור לא שילם הוצאות שנפסקו בהליך אחר עשויה להשליך על נכונותו של בית המשפט לפטור אותו מעירבון, והיא גם עשויה "למשוך" את הערכת גובה העירבון הראוי אל הצד הגבוה של מתחם הסבירות, אך לא יותר מכך.

במקרה שלפניי, סכום העירבון שקבעה המזכירה הראשית (40,000 ₪) תואם את גובה העירבון המקובל בסוג ההליך הנדון, ואינו מתעלם מן ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי (40,000 ₪ לכל אחד משני המשיבים). סבורני כי בשים לב לכלל השיקולים, לרבות טיב ההליך ומספר המשיבים, סכום העירבון שנקבע אינו בלתי-סביר ולפיכך אין עילה לשנותו.

אשר על כן, הבקשה להגדלת סכום העירבון נדחית.