ע"א 297/20 עזבון המנוח אמנון מור נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופטת מ' שרביט ) מיום 29.12.2019 בת"א 51704-07-15 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים.

1.

במוקד ההליך דנן עומד אירוע משנת 2004 שבמהלכו נפטר המערער 1 (להלן: המנוח ) עקב אירוע לב במסגרת חופשה משפחתית בכפר הנופש "האון" (להלן: כפר הנופש ). בשנת 2005 הגישו המערערים לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נזיקית נגד כפר הנופש ומגן דוד אדום בטענה כי התרשלו בהגשת סיוע רפואי למנוח ומשכך הם אחראים למותו (להלן: התביעה הראשונה ). תביעה זו נדחתה בשנת 2008, ובהמשך נדחה גם ערעור שהגישו המערערים על פסק הדין. על רקע זה הגישו המערערים בחודש יולי 2015 את ההליך נושא הערעור דנן נגד המדינה שבו הם טוענים כי אובדן תיק החקירה המשטרתי הנוגע לנסיבות מותו של המנוח, פגע ביכולתם להוכיח את טענותיהם בתביעה הראשונה באופן שהסב להם נזקים ראייתיים ואחרים. הדיון בסכסוך בין הצדדים לגופו נדחה מטעמים שונים משך תקופה ארוכה ובמהלכה התקיימו מספר ישיבות קדם משפט שבהן, בין היתר, נעשו ניסיונות מצד בית המשפט להעביר את ההליך לגישור או להביאו לסיום בדרכי פשרה. לבסוף, לאחר שניסיונות אלו העלו חרס, הורה בית המשפט לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית וקבע את התיק לדיון מקדמי מסכם ליום 28.2.2019.

2.

כחודש לפני מועד הדיון, ולאחר שהמערערים הגישו את תצהיריהם, הודיעה המשיבה כי בנוסף למסמכים שהציגה בכתב ההגנה ברצונה לזמן לעדות את כל העדים אשר העידו בפני בית המשפט במסגרת התביעה הראשונה. לשם כך, ביקשה המשיבה כי בית המשפט יורה למערערים לאפשר לה עיון מלא במסמכים שברשותם הנוגעים להליך הנ"ל. בקשה זו התקבלה על ידי בית המשפט, אך ביום 28.5.2019 עדכנה המשיבה כי החומרים שהומצאו לה על ידי המערערים חלקיים בלבד וכי בקשת עיון שהגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים העלתה כי התיק בוער. בנסיבות אלו ביקשה המשיבה שהות על מנת לשקול הגשת הודעת צד ג' כנגד המערערים בגין הנזק הראייתי שלכאורה נגרם לה על ידם. בית המשפט נעתר לבקשה במסגרת דיון שהתקיים ביום 26.6.2019, אולם כחודש לאחר מכן הודיעה המשיבה כי מטעמי יעילות דיונית, ועל מנת לייתר את הצורך בהגשת הודעה לצדדים שלישיים, היא מבכרת לתקן את כתב ההגנה ולכלול בו את טענותיה בנושא. בקשה זו התקבלה אף היא על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 5.12.2019 ובד בבד נקבעו מועדים לצורך השלמת הגשת הראיות מטעם המשיבה לקראת תחילתו של שלב ההוכחות.

3.

על רקע זה, הגישו המערערים ביום 16.12.2019 בקשה לפסילת המותב מלהמשיך לדון בעניינם בה טענו כי על רקע התנהלותה הדיונית של המשיבה לאורך כל ניהול ההליך, החלטתו של בית המשפט לאפשר לה לתקן את כתב ההגנה מבלי לחייבה בהוצאות מקימה חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילתו. זאת, בפרט בשים לב לעובדה שבמסגרת החלטה קודמת שהתקבלה על ידי המותב, שעניינה גילוי מסמכים, פסק בית המשפט הוצאות כנגדם.

4.

בית המשפט דחה, כאמור, את בקשת הפסלות בקובעו כי היא מופנית כלפי החלטה דיונית אשר הדרך להשיג עליה היא באמצעות מסלולי הערעור הקבועים בדין ואין בה כדי להקים עילת פסלות. כמו כן, ובבחינת למעלה מן הצורך, העיר בית המשפט כי ההוצאות שהוטלו על המערערים נפסקו בנסיבות שונות לחלוטין וכי מכל מקום כלל טענותיהם, לרבות בעניין ההוצאות, שמורות להם.

5.

מכאן הערעור דנן, שבו שבים המערערים על טענותיהם בפני בית המשפט קמא ומדגישים כי לאורך ניהול ההליך התעלם המותב מבקשותיהם לחייב את המשיבה בהוצאות משפט בגין מחדלים דיוניים חוזרים ונשנים. לשיטתם, העובדה כי בית המשפט לא עמד על נסיבות אלו גם במסגרת החלטת הפסלות מחזקת את טענתם כי הוא מוטה נגדם באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים ולחלופין הם סבורים כי דין הערעור להתקבל מטעמים של מראית פני הצדק.

6.

עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. בקשת הפסלות שהגישו המערערים מבוססת רובה ככולה על החלטות דיוניות שקיבל המותב, ובפרט החלטתו לאפשר למשיבה לתקן את כתב ההגנה שהגישה והכרעותיו בעניין הטלת הוצאות משפט. כפי שציין בית המשפט קמא בצדק, הדרך להשיג על החלטות מסוג זה היא באמצעות מסלולי הערעור הקבועים בדין ולא באמצעות הגשת בקשת פסלות וערעור עליה (ע"א 1358/18 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (28.3.2018)). גם לגופו של עניין, לא מצאתי כי יש בהתנהלות בית המשפט במסגרת ההליך דנן כדי להצביע על חשש כלשהו למשוא פנים כלפי המערערים או כי קיימים בנסיבות העניין טעמים של מראית פני הצדק המצדיקים את פסילתו (ע"א 3812/18

פלוני נ' פלונית , פסקה 3 (10.6.2018)). בשולי הדברים יצוין עם זאת כי התמשכות ההליך דנן לאורך תקופה כה ארוכה מחייבת החשת הדיון, על מנת להביאו לכלל סיום. עוד יצוין כי כל טענות המערערים בסוגיית ההוצאות שמורות להם וחזקה על בית המשפט כי השתלשלות העניינים, במכלול, לאורך ההליך תובא בחשבון במסגרת פסק הדין.

אשר על כן, הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.