פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3103/18
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המערערת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלוני
3. פלונית
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום
28.03.2018 בתיק
עמ"ש
041384-08-17
בשם המערערת:
בעצמה
החלטה
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא י' שנלר , סגן הנשיא ק' ורדי והשופטת ע' רביד ), מיום 28.3.2018 בעמ"ש 41384-08-17 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים.
1.
אביהן של המערערת, המשיבה 1 והמשיבה 3, נפטר בשנת 2002 והותיר אחריו דירת מגורים (להלן: הדירה ). המערערת ובני משפחתה התגוררו בדירה מאז שנת 2008 ושיפצו אותה. בשנת 2009 הגישו המשיבים 2-1 תביעה להצהיר כי הזכויות בדירה שייכות להם וכי על המערערת לשלם להם דמי שימוש ראויים. בחודש ינואר 2015 דחה בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן את התביעה וקבע, בין היתר, כי הדירה היא חלק מעזבון המנוח (להלן: פסק הדין מ-2015 ). ביום 9.8.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורם של המשיבים 2-1, ביטל את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה והורה על החזרת ההליך אליו לצורך בחינה מחודשת של הראיות בהליך ( עמ"ש
35291-03-15). ההליך הוחזר, אפוא, לבית המשפט לענייני משפחה אשר קיבל את תביעת המשיבים 2-1, קבע כי מלוא הזכויות בדירה שייכות להם וכי על המערערת לשלם להם דמי שימוש בסך 185,500 ש"ח ( תמ"ש 2447-12-09, 22.6.2017) (להלן: פסק הדין מ-2017 ). המערערת לא השלימה עם פסק הדין והגישה עליו ערעור לבית המשפט המחוזי ( עמ"ש
41384-08-17), הנדון בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
2.
ביום 8.3.2018 עתרה המערערת, שאינה מיוצגת, לפסילת המותב הדן בערעור. לטענתה המותב גילה חוסר אובייקטיביות וגיבש דעה נחרצת לדחות את הערעור. המערערת טענה בהקשר זה, בין היתר, כי השופט ורדי הרים עליה את קולו בדיון שהתקיים ביום 21.2.2018 וכי בית המשפט הבהיר לה שסיכויי הערעור קלושים. המערערת הוסיפה והעלתה את חששה כי בין השופט ורדי לבא-כוח המשיבים 2-1 יש קשר אישי והוסיפה והלינה על כך שבית המשפט ביקש ממנה להודיע עד ליום 25.2.2018 האם היא עומדת על הערעור.
3.
בית המשפט דחה את בקשת הפסלות וציין כי הבקשה מנוסחת בלשון בוטה ולא בהירה. בית המשפט דחה את טענות המערערת בנוגע להתבטאויות הנטענות במהלך הדיון בערעור והבהיר כי טענות אלה אינן עולות בקנה אחד עם האמור בפרוטוקול הדיון. בית המשפט ציין כי לאחר ששמע את טענות הצדדים באריכות, הוצע להם לסיים את הסכסוך בהסדר ובהתאם נקבע מועד להגשת הודעה משותפת, אך נוכח הודעת הצדדים נקבע כי "אין מנוס מליתן פסק דין". בית המשפט הוסיף וציין בהקשר זה כי אכן הפנה שאלות לבעלי הדין, ובתום הדיון "בהתחשב בחומר שהוגש וגם לאור אשר קבענו בהליך הקודם, מצאנו לנכון לבקש את עמדתה של המבקשת, אם עומדת היא על ערעורה".
4.
מכאן הערעור שבכותרת שבו שבה המערערת וטוענת כי המותב גיבש דעה נחרצת לדחות את הערעור שהגישה. לגישת המערערת לא נפל פגם בפסק הדין מ-2015 והיא מעלה השגות רבות לגבי פסק הדין מ-2017. לטענתה ביטול פסק הדין מ-2015 על ידי חלק מחברי המותב הנוכחי, מלמד על משוא פנים מצידם וכך גם האמירה שלא נרשמה בפרוטוקול הדיון כי "אין סיכוי לערעור". המערערת מוסיפה וטוענת כי בין השופט ורדי לבא-כוח המשיבים 2-1 יש "הסכמה קודמת" ו"היכרות עמוקה" וכי בא-כוח המשיבים 2-1 מתנהג בצורה לא הולמת.
למען שלמות התמונה יצוין כי בקשה לעיכוב ההליך נדחתה ביום 7.5.2018 ונקבע כי הערעור יידון לאחר הפקדת עירבון. ביום 22.5.2018 הגישה המערערת בקשה לעיון חוזר בהחלטה הדוחה את בקשתה לעיכוב ההליך.
5.
לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות משלא מצאתי כי יש בהתנהלות המותב כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (השוו: ע"א 64/18 פלונית נ' פלונית (25.1.2018)). עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי אין בהתנהלות המותב או מי מחבריו כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערערת, שאף לא ביקשה לתקן את הפרוטוקול (השוו: ע"א 1787/18 פלונית נ' פלוני (1.5.2018)). אכן, לאחר ששמע את הצדדים ועיין בפסק הדין מ-2017 ובכתבי בי הדין, ביקש בית המשפט מן המערערת להודיע האם היא עומדת על הערעור. בהבעת עמדה מקדמית זו אין כל פסול שכן
"שופט רשאי להביע דעתו המקדמית (להבדיל מדעה מוקדמת) הן בערכאה הדיונית ועל אחת כמה וכמה בערכאת הערעור, שעה שטיעוני הצדדים פרוסים בפניו לאחר שהערכאה הדיונית נתנה פסק דינה, ואין בכך עילה לפסילתו" (רע"א 7123/17
בן עזרא נ' עיריית עכו , פסקה 6 (17.10.2017)) . המערערת הוסיפה והביעה חשש כי קיים קשר אישי לכאורה בין השופט ורדי לב"כ המשיב, אך חשש זה הועלה בעלמא ומבלי שהוצג כל בסיס התומך בו (השוו: ע"פ 3512/14 דג'לדטי נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (20.5.2014)). טענות המערערת שעניינן דעה שגיבשו לכאורה חלק מחברי המותב משום שפסקו בעבר בעניינם של הצדדים אף היא דינה להידחות, שכן העובדה שבית משפט פסק בעבר בעניינם של בעלי הדין אין בה כשלעצמה כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 3934/15 פלונית נ' פלוני , פסקה 8 (21.10.2015)). יתר טענות המערערת נושאות אופי "ערעורי" מובהק, והן אינן מגלות כל עילה לפסילת המותב ( ע"א 1043/17
המשולש לקרמיקה ולשיש (1998) בע"מ נ' אלאטעונה , פסקה 5 (6.4.2017)).
הערעור נדחה, ממילא נדחית הבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 7.5.2018.
משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ג בסיון
התשע"ח
(27.5.2018).
ה נ
ש י א ה