ע"א 3108/13 גיא פזי נ. הראל ,חב' לביטוח בע''מ

1.

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון אשר הוגשה במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 23.1.2013 בה נדחתה בקשת המערער לאישור תובענה כייצוגית נוכח הודעה בדבר חדילה מגביה שהגישה המשיבה 2, אך נפסק גמול לטובתו.

בפתח הדברים יצוין כי תחילה הגיש המערער בקשה אשר לא נתמכה בתצהיר או באסמכתאות כלשהן אך לאחר שהוגשו תגובות המשיבים - המתנגדים לבקשה - הגיש תשובה לתגובה בה הוסיף על האמור בבקשה ואף צירף אסמכתאות. יצוין כי המערער לא היה רשאי להגיש תשובה לתגובות המשיבים מבלי שניתנה לו רשות לעשות כן (שכן תקנה 241 (ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אינה חלה בענייננו, אלא תקנה 465 לתקנות אלו שאינה מקנה למבקש זכות להשיב לתגובת המשיב, ראו למשל בש"א 1164/08

בן צבי נ' גלברג (13.2.2008)), אך בשים לב לכך שהמערער אינו מיוצג ולפנים משורת הדין עיינתי גם בתשובתו על נספחיה. עוד יצוין כי לאחר שעיינתי בתגובה שהגישה המשיבה 1 ביום 13.6.2013, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה אותה כלל המערער בשולי תשובתו "שלא לקבל" את תגובתה לבקשה. ולגופם של דברים.

2.

עיינתי בחומר שבפניי ומצאתי כי אין מקום לפטור את המערער מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

המערער טוען כי יש לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נוכח מהות ההליך ונוכח מצבו הכלכלי. טענה זו יש לדחות על שני ראשיה. ראשית, החובה לשלם אגרה והחובה להפקיד עירבון חלות גם על תובע ייצוגי או על מי שמבקש להיות תובע ייצוגי ונוכח הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהליך התובענה הייצוגית והעובדה כי נפרד הוא מהעילה האישית העומדת לבעל הדין, לא תתקבל בנקל טענה של תובע ייצוגי לחסרון כיס לעניין הפקדת העירבון, וזאת בייחוד שעה שמדובר בהשגה על החלטה הדוחה בקשה לאישור תובענה כייצוגית (ראו ע"א 9394/12 מזיבובסקי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (2.4.2013) והאסמכתאות המובאות שם). מכאן כי טענת המערער לפיה נוכח מהות ההליך פטור הוא מתשלום אגרה או מהפקדת עירבון דינה להידחות. יחד עם זאת, נוכח חשיבותו של הליך התובענה הייצוגית אכן ראוי לקבוע בהליכים שעניינם השגה על החלטות המתקבלות במסגרת תובענה ייצוגית או במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית,

עירבון בשיעור שאינו ברף הגבוה ביותר (ראו והשוו עע"ם 2796/13 מגאדבה נ' מדינת ישראל, שירות בתי הסוהר , פסקה 3 (23.6.2013)).

אשר לטענות המערער כי יש לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בשל מצבו הכלכלי. בהקשר זה טוען המערער כי השקיע את כל משאביו, זמנו ומרצו בניהול ההליך ועל כן העסק אותו ניהל נשא הפסדים כבדים והוא נאלץ ליטול הלוואות. ואולם בה בעת ציין המערער כי בחשבונו יתרת זכות של למעלה מ-20,000 ש"ח, כי יש לו חסכון פנסיוני וכי ברשותו סחורות אותן רכש לצורך ניהול עסקו (בשווי כולל של כ-300,000 ש"ח). עוד טוען המערער כי אין זה צודק לדרוש ממנו "משיכת כספים נוספים בניכוי מס מקופות הגמל שברשותו, או למכור סחורה נוספת בחופזה ובמחירי הפסד, וזאת לפני פסיקת בית המשפט בהודעת הערעור ... [ע]ם זאת, ברי כי אם וכאשר יפסוק בית המשפט הוצאות למשיבות, לא יהיה כל קושי מצד המערער לממש נכסיו אלה, על העלויות הנלוות". די בכך כדי לשמוט את הקרקע תחת הטענה כי אין בידי המערער לשלם אגרה ולהפקיד עירבון, ויצוין כי יש צדק בהערת המשיבה 1 בהקשר זה, כי למעשה גם המערער עצמו לא טען בבקשה מפורשות לחוסר יכולת כלכלית אלא ביקש להצביע על קושי כלכלי בלבד.

עוד יוזכר כי המערער החליט ליזום הליך ערעורי על החלטת בית המשפט קמא והחליט לייצג עצמו בהליך זה, תוך הזנחה נטענת של יתר עיסוקיו, אך דומה כי את בחירותיו אלו אין הוא יכול להטיל על כתפיהן של המשיבות או על כתפיה של הקופה הציבורית. כן לא ניתן להתעלם מכך שהמשיבה 2 ציינה בתגובתה כי ביום 2.5.2013 שולם למערער הגמול אשר נפסק לטובתו בבית המשפט קמא, בסך של 10,000 ש"ח. לעניין העירבון יש להוסיף כי בצדק ציינו המשיבות כי בבקשה - וכך גם בתשובה לתגובות שהגיש המערער - אין כל התייחסות לאפשרות העומדת לו לגייסו בעזרת בני משפחה ומכרים, וממילא לא הוכיח המערער את הטעון הוכחה בהקשר זה (ויצוין כי המערער עצמו ציין שנטל הלוואה בסך של 60,000 ש"ח מהוריו והשיב להם לאחרונה סכום זה).

אשר על כן אין מקום לפטור את המערער מתשלום אגרה או מהפקדת עירבון, ולאחר שאיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין החלטתי להעמיד את העירבון על סך של 30,000 ש"ח.

האגרה תשולם והעירבון יופקד בתוך 30 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא - יימחק ההליך או יירשם

לדחיה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.