ע"א 3114/12 מנחם ששון נ. משרד הרווחה

1.

לפניי בקשה לעיון בתיק הערעור שבכותרת. עניינו של הערעור בפסק-דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את תביעתו של המערער לפיצויים בגין השמתו והחזקתו במשך שנים ארוכות במוסד "מקים – מוסד לקימום ילדים מפגרים בע"מ" (המשיב 2; להלן: המוסד ). מבקש העיון הוא כתב, המעוניין לפרסם כתבות על-אודות המוסד ועל-אודות פקיד הסעד הראשי לשעבר.

בעלי-הדין הגישו תגובתם לבקשת העיון, וכן הוגשה תשובה לתגובות בהתאם למפורט בהחלטתי מיום 29.1.2014. לאחר עיון בחומר שלפניי באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי.

2.

בקשות לעיון בתיקי בית המשפט נבחנת על-פי הוראות תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות ). סעיף 4(א) לתקנות קובע כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". תקנה 4(ד) לתקנות מוסיפה כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". היקפו של העיון מוסדר בתקנה 4(ו) לתקנות, המורה כי "החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת" .

תקנה 4 מתווה מסלול תלת-שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק (ראו ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ , פ"ד נט(5) 385 (2005)). בשלב הראשון נבחנת השאלה אם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. בשלב השני נבחנת השאלה אם העיון מוצדק. בשלב זה נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעיקרון פומביות הדיון (ראו בג"ץ 1447/03 פנים להתחדשות יהודית לישראל נ' שרת החינוך

(1.11.2004)). לפיכך, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל לשכנע כי אין להתירו. "הכלל הוא אפוא שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים , פ"ד נה(2) 433, 437 (2000)). "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע , פ"ד נט(3) 714, 718 (2004)). עם זאת, זכות העיון אינה זכות מוחלטת, ולעתים יש מקום להגביל אותה לאור אינטרסים נוגדים כגון ביטחון המדינה, הזכות לפרטיות של בעלי הדין או הגנה על סודות מסחריים. ההכרעה בשאלת העיון מבוססת אפוא על איזון בין האינטרסים של מבקש העיון, של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו. בשלב השלישי , בהנחה שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון.

3.

בענייננו, לא נטען כי קיים איסור בדין לעיון בתיק, או כי הדיון התקיים בדלתיים סגורות או תחת איסור פרסום. לפיכך, נקודת המוצא היא כי ראוי לאפשר את העיון, ובלבד שבפי המבקש יש נימוק מניח את הדעת, ולא הוצגו אינטרסים נוגדים הגוברים על זכות העיון. המשיבים בתגובתם מפקפקים ברלוונטיות של העיון בתיק לצורך עניינו של המבקש, למצער ככל שמדובר בעיון גורף. ובכן, ככל שמדובר בתחקירו של המבקש לגבי פקיד הסעד הראשי, נראה על פניו כי העיון בתיק שבכותרת אינו משרת את המטרה. עם זאת, ככל שמדובר בעניין שמגלה המבקש, כעיתונאי, במוסד ובהתנהלותו, הרי שאין בידי לשלול את הרלוונטיות של העיון (ראו התייחסותו של מבקש העיון לעניין זה בטיעון המשלים שהגיש ביום 2.2.2014). כאן המקום להזכיר, כי נטל ההנמקה הרובץ לפתחו של מבקש העיון הוא קל יחסית, זאת לאור מעמדו וחשיבותו של עקרון פומביות הדיון. אכן, "נוכח העובדה כי הנטל לשכנע את בית המשפט מוטל על המתנגד לעיון, יכול מבקש העיון להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית משפט מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה אל מול אינטרסים אחרים..." (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים , פס' 25 (8.10.2009)).

4.

עם זאת, כאמור, יש לאזן את זכות העיון מול אינטרסים נוגדים, ובענייננו אין מחלוקת לגבי החשיבות המרובה שיש לייחס לשיקול של צנעת הפרט, וודאי ככל שמדובר בצדדים שלישיים המוזכרים בחומר המצוי בתיק (יודגש כי בחומר יש מסמכים שהוכתרו כסודיים בשל המידע האישי הכלול בהם). זאת ועוד, שיקול רלוונטי נוסף הוא סבירות

הקצאת המשאבים הנדרשת לשם מתן אפשרות לעיין בתיק או בחלק ממנו.

5.

עוד יש להביא בחשבון כי המערער עצמו הודיע על הסכמתו לעיון בתיק, ובלבד ששמו לא יוזכר בפרסום כלשהו (תנאי שמבקש העיון מקבל על עצמו). לאור זאת, בעיקרון אין לשלול עיון במסמכים שהפגיעה היחידה הטמונה בהם היא בפרטיותו של המערער.

6.

עניין נוסף נוגע לתצהירים שבית המשפט המחוזי הורה על מחיקתם או על מחיקת קטעים מהם, בנימוק של הרחבת חזית (ראו סעיף 6 לפסק-הדין). בעניין זה מקובלת עליי עמדת המשיבים, כי אין להתיר עיון במסמכים אלה במסגרת הבקשה שלפניי. מדובר במסמכים שמבחינה משפטית, על-פי החלטת בית המשפט המחוזי, הוצאו מחומר הראיות. זאת ועוד, מטענות הצדדים עולה כי התצהירים או חלקם הוגשו קודם לכן בהליך אחֵר ("תיק דהאן"), וכאמור, הניסיון להגישם במסגרת תביעתו של המערער לא צלח. ברור אפוא, כי ככל שמדובר בתצהירים שהוגשו בהליך אחֵר, הבקשה לעיון בהם צריכה להיות מוגשת בגדרי התיק האחֵר, ולא בתיק הנוכחי. לבסוף יודגש, כי התצהירים שבהם מדובר כוללים פרטים אישיים של צדדים שלישיים.

7.

בשקלול השיקולים שהובאו לעיל, ולאחר עיון בתיק ובטענות הצדדים, אני מורה בזאת כי המבקש יוכל לעיין במסמכים הבאים:

א.

פסק-הדין של בית המשפט המחוזי.

ב.

הודעת הערעור.

ג.

סיכומי הצדדים בערעור.

ד.

תצהיר עדות ראשית של המערער (מוצג ו בתיק המוצגים של המערער) – לא כולל סעיפים 20-8 שבית המשפט קמא הורה על מחיקתם . כמו כן, מתצהיר זה יש למחוק את השמות הפרטיים המופיעים בסעיף 6.

ה.

תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבות (תצהירה של ד"ר עמינדב – מסומן ח בתיק המוצגים של המערער; תצהירה של גב' גטניו – מסומן ט בתיק המוצגים של המערער).

8.

מעבר לאמור לעיל, אני מורה בזאת כדלקמן:

א.

למען הזהירות, החלטתי בעניין העיון תעוכב למשך 10 ימים , כך שאם מי מבעלי-הדין יסבור כי במסגרת המסמכים שפורטו לעיל ישנו פרט נוסף שראוי לאסור עיון בו או למחקו בטרם העיון, יוכל להגיש בעניין זה בקשה מנומקת, וזו תובא לעיוני.

ב.

ככל שמבקש העיון, לאחר שיעיין במסמכים שפורטו לעיל (ובהם הסיכומים המפנים למוצגים השונים), יסבור כי יש מקום לאפשר לו עיון במסמך מסוים נוסף המצוי בתיק, יוכל להגיש בקשה פרטנית בעניין זה, וזו תובע לעיוני.

ג.

העיון ייעשה בתיאום עם המזכירה הראשית של בית משפט זה, ובפיקוחה. לגבי תצהיר העדות הראשית של המערער (סעיף 7(ד) לעיל), מתבקשת המזכירה הראשית לדאוג כי המסמך יצולם וכי מהצילום יימחקו הסעיפים והשמות כפי שהוריתי.