ע"א 3177/17 עזריאל ז'ולטי נ. קבוצת דלק בע"מ

1.

לפניי בקשת המערער להפחתת סכום העירבון.

ההליך נסב על פסק דין (חלקי) של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בו התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבים 1-3 אך הבקשה נדחתה בהתייחס למשיב 4. המזכירה הראשית העמידה את העירבון על סך של 45,000 ש"ח, ולטענת המערער היות ולמעשה לערעור משיב אחד בלבד, הוא המשיב 4, ובהתחשב גם בסכום ההוצאות בו חויב בערכאה קמא ובחשיבותו הציבורית של ההליך, יש להפחית את סכום העירבון לסך של 10,000 ש"ח.

המשיבים מתנגדים לבקשה, ואף עותרים להגדלת סכום העירבון "כך שסכום זה לא יפחת מסך של 100,000 ש"ח לכל משיב המיוצג על ידי משרד עו"ד בנפרד". בין היתר עמדו המשיבים על גובה הסעד שנתבע בהליך קמא; על כך שהמשיבים מיוצגים על ידי שלושה משרדים שונים וכי בניגוד לטענת המערער כל המשיבים רלבנטיים להליך הערעורי שכן, כך נטען, המערער כלל בערעורו טענות הנוגעות גם לעניינם שלהם.

2.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובחומר שלפניי החלטתי לדחות את הבקשות ההדדיות - להפחתה או להגדלה של סכום העירבון - ולהותיר את הסכום שנקבע על ידי המזכירה הראשית על כנו.

משהבהירו המשיבים כולם כי בכוונתם ליטול חלק פעיל בערעור, כפי שרשאים הם לעשות גם אם הסעד אינו מופנה כלפיהם ישירות - וזאת כיוון שלטענתם המערער כלל בערעור טענות הנוגעות להליך הייצוגי כולו ויש בהן להשליך גם על עניינם - נשמט הטעם המרכזי העומד ביסוד הבקשה (מספרם של המשיבים). עוד אציין כי סכום העירבון המוצע בבקשה אינו הולם את ההליך ואת היקפו גם לו אכן היה לערעור משיב אחד בלבד, וכן אזכיר כי בפי המערער אין טענה לחוסר יכולת לגייס את סכום העירבון שנקבע.

יחד עם זאת איני מוצאת להורות על הגדלה של סכום העירבון.

כאמור הערעור נסב על פסק דין הדוחה בקשה לאישור תובענה כייצוגית כלפי המשיב 4. בהחלטה אשר ניתנה על ידי בעבר ציינתי כי "הפסיקה עמדה על כך שהחובה להפקיד עירבון חלה גם על תובע ייצוגי או על מי שמבקש להיות תובע ייצוגי, ועוד נקבע בפסיקה כי נוכח הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהליך התובענה הייצוגית והעובדה כי נפרד הוא מהעילה האישית העומדת לבעל הדין, לא תתקבל בנקל טענה של תובע ייצוגי לחסרון כיס בהפקדת עירבון, וזאת בייחוד שעה שמדובר בהשגה על החלטה הדוחה בקשה לאישור תובענה כייצוגית"; אולם לצד זאת, וגם על כך עמדה הפסיקה, "הליך התובענה הייצוגית הינו כלי בעל חשיבות ציבורית רבה, וחשיבותו זו כמו גם פערי הכוחות המובנים בהליכים מסוג זה בין יוזם ההליך למשיב לו מצדיקים קביעת עירבון בשיעור שאינו ברף הגבוה ביותר, וזאת חרף העובדה שדרך כלל הסכום הכולל הנתבע בהליכים של תובענה ייצוגית הינו גבוה" (עע"מ 2796/13 מגאדבה נ' מדינת ישראל, שירות בתי הסוהר , פסקה 3 (23.6.2013) (והאסמכתאות המובאות שם)). הנה כי כן, בערעור הנסב על החלטה שניתנה במסגרת הליך של תובענה ייצוגית המשקל הניתן לשווי הכולל של המחלוקת שונה מזה הניתן לו בהליך "רגיל".

בענייננו סכום העירבון נקבע על ידי המזכירה הראשית בהתאם לאמות המידה המקובלות בבית משפט זה בהליכים דומים הנסבים על פסק דין שניתן במסגרת הליך ייצוגי.

אוסיף כי לא מצאתי כי היקפו של ההליך הוא כזה המצדיק לסטות כלפי מעלה מן הסכום המקובל, ובתוך כך יש ליתן משקל להיקף הודעת הערעור, בין היתר כפועל יוצא של כך שבקשת האישור נדחתה כלפי המשיב 4 בלבד (וזאת גם אם המשיבים 1-3 עומדים על זכותם להגיש כתבי טענות מטעמם), וגם סכום ההוצאות שנפסק בערכאה קמא אינו תומך בהגדלה של הסכום.

מן הטעמים האמורים לעיל הבקשות הדדיות - להפחתת או להגדלת סכום העירבון - נדחות. המערער יפקיד עירבון בשיעור שנקבע בתוך 21 ימים ממועד המצאת החלטתי זו. בהיעדר הפקדה, יירשם ההליך לדחייה.

לאחר ובכפוף להפקדת העירבון יקבע היומן את הערעור לשמיעה בתוך פרק זמן של עד שישה חודשים.