ע"א 3201/16 סמיר גטאס נ. עו"ד עלס דוברונסקי

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושקלתי בדבר החלטתי שלא להורות על סילוק ההליך על הסף.

סדר הדברים הנכון והראוי הוא אמנם כי בעל דין הנתון בהליך פשיטת רגל יפנה לבית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל למתן היתר להגשת הליך ערעורי טרם שהמועד להגשת ההליך הערעורי חלף ולפני הגשת ההליך בפועל. זוהי ככלל הדרך בה יש לנהוג, וכך השתקפו הדברים גם בהחלטה מיום 11.4.2016 בבש"א 2251/16 בה נעתרתי לבקשת המערער למתן ארכה.

ואולם בענייננו יש ליתן משקל לנסיבות הבאות: בא-כוח המערער, המייצג אותו מטעם הלשכה לסיוע משפטי, פנה לבית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל לשם מתן היתר להגשת הערעור ביום 19.4.2016, יומיים לאחר הגשת הערעור. דהיינו אין מדובר בשיהוי רב בו נקט בא-כוח המערער, אשר ציין כי מונה לייצגו סמוך לפני אותו מועד, ואשר בהתאם להחלטה הנזכרת מיום 11.4.2016 נדרש להגיש את הערעור בתוך פרק זמן קצר ביותר. עוד ציין בא-כוח המערער כי קודם לקבלת המינוי פנה המערער בעצמו למנהל המיוחד לנכסיו והודיע לו על כוונתו להגיש ערעור, ובהודעה נוספת מטעמו עדכן כי בהחלטה מיום 28.8.2016 ניתן למערער היתר להגשת ההליך (בתנאים שנקבעו).

בנסיבות אלו, ובהתחשב גם בכך שעניין לנו בערעור בזכות, סבורני כי לא יהיה זה מידתי להורות על סילוק הערעור על הסף בשל עיתוי הפניה לבית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל בבקשה למתן היתר להגשת ההליך.

הבקשה נדחית אפוא.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.