ע"א 3349-11-24 ע"א 3349-11-24

1.לפניי בקשה למתן פטור מהפקדת ערובה. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג) מיום 24.7.2024, בת"א 65431-11-21, שבגדרו התקבלה בחלקה תביעה כספית שהגישו המשיבים כנגד המבקש. יצוין כי עם פתיחת הליך זה הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, אשר נדחתה בהחלטת בית משפט זה (כב' השופטת י' וילנר) מיום 21.11.2024.

2.לעמדת המבקש מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים. בין השאר, נטען כי מצבו הרפואי אינו טוב, וכי כל שיש לו אלה זכויות במחצית דירה שקיבל בירושה, אשר משמשת למגוריו. כן נטען כי זכויותיו בדירה אשר עוקלו לטובת המשיבים בהליך דלמטה, עולות על החיוב שנפסק לחובתו בבית משפט קמא, ועל כן המבקש "מסכים" להשאיר את העיקול על כנו כך שהוא יהווה בטוחה להבטחת הוצאות המשיבים בהליך זה. עוד טען המבקש כי הוא סבור שבית משפט זה ייעתר לערעורו.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לעמדתם, התנאים המצטברים למתן פטור מהפקדת ערובה אינם מתקיימים בעניינו של המבקש. בפרט, נטען כי הבקשה לא נתמכה בנתונים ובאסמכתאות לעניין מצבו הכלכלי, וכי גם לאחר מימוש פסק הדין בבית משפט קמא, יישאר למבקש חלק בנכס שהוא מחזיק בבעלות משותפת. באשר להשארת העיקול על כנו חלף הפקדת ערובה, המשיבים מתנגדים לכך ומוסיפים כי עם הטלת העיקול הפקידו הם התחייבות עצמית וערובה, אשר עומדות בעינן, ובכך יש להוביל למצב אבסורדי לפיו מצב הם אלה שערבים לערעור המבקש. כן נטען כי המשיבים פועלים בימים אלה למימוש העיקול. באשר לסיכויי ההליך, המשיבים טענו כי אלה נמוכים ביותר, בין היתר, משום שטענות המבקש מופנות כלפי קביעות עובדתיות שערכאת הערעור אינה נוטה לקבל.

4.כידוע, על המבקש לקבל פטור מהפקדת ערובה לבסס שני תנאים מצטברים: האחד, עליו להוכיח חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית מלאה ועדכנית; והשני, עליו לשכנע את בית המשפט כי קיימים סיכויים ממשיים להצלחת ההליך (ראו: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014)). כמו כן, עליו לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה (ראו: ע"א 1741/22 קליימאן נ' מקאייס (8.5.2022)).

5.יישום אמות מידה אלה לענייננו מראה כי הגם שישנן אינדיקציות לכך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, לא הונחה בפני בית המשפט תשתית מלאה כנדרש. כך, למשל, לא צורפו לבקשה מסמכים כגון תדפיסי חשבונות בנק; פירוט אשראי; ופירוט הוצאות או מסמכים נוספים שמהם ניתן ללמוד על מצבו הכלכלי של המבקש. בדומה, המבקש לא הסביר כיצד הוא מממן (ככל שהוא מממן) את ייצוגו המשפטי והיה עליו לפרט בדבר האפשרות להיעזר בסביבתו הקרובה (ראו: רע"א 3378/24 ניזרי נ' טמבור הפצה בע"מ (9.6.2024)). בזהירות הראויה יצוין עוד כי סיכויי ההליך אינם נחזים להיות גבוהים במיוחד (ראו, בהקשר זה: החלטת כב' השופטת י' וילנר בבקשה לעיכוב ביצוע מיום 21.11.2024, בפסקה 5).

חרף זאת, בשים לב לאינדיקציות הכלכליות והרפואיות אשר עולות מן הבקשה, כמו גם לנסיבות העניין, נמצא להיעתר לבקשה באופן חלקי, כך שסכום הערובה יופחת ויעמוד על 20,000 ש"ח.

6.באשר לבקשה להותיר את העיקול שהוטל בהליך דלמטה על כנו חלף הפקדת ערובה, לא נמצא להיעתר לה. כידוע, הפקדת ערובה בהליך ערעורי נועדה להבטיח את הוצאות המשיבים ולאפשר להם לממש את גבייתן באופן מהיר וודאי (ראו: ת"א 4153/22 הפורום להסדר הוגן נ' זיגון (2.3.2023); רע"א 1605/09 בינסקי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (5.4.2009)). בהקשר זה נקבע לא אחת כי הערובה החלופית צריכה להיות ודאית וזמינה, בדומה לערובה במזומן או ערבות בנקאית (ראו, למשל: רע"א 2227-22 מוהדב נ' מגדיש (22.5.2022)). לא נראה כי מימוש עיקול על חלקו של המערער בדירת מגורים מקיים תנאים אלה, ודי בכך שעלולות להתעורר מחלוקות באשר למימוש העיקול ולשווי הזכויות בנכס כדי לשלול את האפשרות לכך.

7.נוכח כל האמור לעיל – ערובה בסכום של 20,000 שקלים תופקד עד ליום 8.1.2025, שאם לא כן עשוי ההליך להימחק ללא כל צורך במתן החלטה נוספת.

8.אשר לפסיקת הוצאות, יצוין כי בית משפט זה אינו נוהג לחייב בהוצאות בהליך של בקשת פטור מאגרה וערובה, ולא נמצא שבנסיבות העניין יש לקבוע אחרת (ראו: רע"א 2769/21 חננאל דוד 2000 בע"מ נ' מאירי (28.7.2021)).