ע"א 60555-10-24 ע"א 60555-10-24

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ש' גלר) בת"א 29438-02-21 מיום 7.7.2024, שבגדרו התקבלה תביעת המשיבה בעילה של קיפוח בעלי מניות לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ונקבע, בין היתר, כי החזקתם של הצדדים במניות חברה במשותף, תופרד בדרך של התמחרות ב-'שיטת המעטפות'.

2.חברת קליבר 5.56 ציוד לחייל בע"מ (להלן: המבקשת) וחברת י.א.י סימפל בע"מ (להלן: המשיבה) הן בעלות מניות בחלקים שווים בחברת שאקל – ציוד לחייל ולמטייל בע"מ (להלן: החברה המשותפת), אשר עוסקת במכירת ציוד צבאי לחיילים. בשנת 2019 התקשרו המבקשת והמשיבה בהסכם מייסדים להקמת החברה המשותפת. במסגרת הסכם זה סוכמו, בעיקרו של דבר, עניינים הנוגעים להעמדת הלוואת בעלים לטובת החברה המשותפת על ידי המשיבה; למינוי בעל השליטה במבקשת כמנכ"ל החברה המשותפת (להלן: המנכ"ל); וכן עניינים שונים בנוגע לניהול פעילותה העסקית של החברה המשותפת ופעילות אתרי אינטרנט למכירת ציוד שהופעלו על ידי המבקשת (להלן: אתרי האינטרנט). להשלמת התמונה יצוין כי לאחר חתימת הסכם המייסדים, פעלה החברה למכירת ציוד כאמור הן בחנות פיזית ביישוב תל מונד, הן באתרי האינטרנט.

3.בשנת 2021, הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעה נגד המבקשת בעילת קיפוח בעלי מניות. בתביעתה טענה המשיבה, בעיקרו של דבר, לשורה של מעשי מרמה שנעשו לטענתה על ידי המבקשת, לאי סדרים בניהול החברה המשותפת וכן להפרות של הסכם המייסדים מצד המבקשת והמנכ"ל. עוד נטען כי התנהלותם של המבקשת והמנכ"ל בניהול החברה המשותפת, עולה כדי קיפוח זכויות המשיבה וכי בשים לב למחלוקות הרבות שבין הצדדים – ניהול החברה המשותפת נקלע למבוי סתום. בתוך כך, עתרה המשיבה לסעד של היפרדות בעלי מניות על דרך של התמחרות, לסעדים כספיים ולסעדים נוספים. ביום 17.3.2021 מינה בית המשפט המחוזי מנהל זמני לניהול החברה המשותפת, אשר זהותו הוסכמה על ידי הצדדים (להלן: המנהל הזמני), ובהמשך מונה בהסכמת הצדדים מומחה לביקורת חקירתית מטעם בית המשפט (להלן: המומחה).

4.ביום 7.7.2024 קיבל בית המשפט המחוזי את תביעת המשיבה באופן חלקי והורה, בין היתר, על היפרדות בעלי המניות בחברה המשותפת בדרך של התמחרות ב'שיטת המעטפות', וכן חייב את המבקשת בהוצאות המשיבה בסך 40,000 ש"ח. בעיקרם של דברים, עמד בית המשפט על כך שההליך נוהל על ידי הצדדים "בהתנהלות לעומתית [...] חריגה בעוצמתה ובסגנונה" ולאחר שציין שורה של כשלים בהתנהלות המבקשת – העומדים בסתירה להסכם המייסדים ואף עולים כדי קיפוח המשיבה – קבע בית המשפט כי יחסי הצדדים מצויים במשבר אמון שלא מאפשר את האחזקה בחברה המשותפת. בנוסף, בית המשפט הכריע בטענות כספיות הדדיות שהעלו הצדדים והורה כי על המבקשת לשלם לחברה המשותפת סכומים כמפורט בפסק הדין, וכן להעביר אליה את הזכויות באתרי האינטרנט. עוד נקבע, כי המנהל הזמני ימשיך בתפקידו.

5.המבקשת ערערה על פסק הדין, ולצדו הגישה בקשה לעיכוב ביצועו, היא הבקשה שלפניי.

6.בבקשתה טוענת המבקשת, בעיקרו של דבר, כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. לטענתה, עריכת התמחרות בין בעלי המניות בחברה המשותפת בטרם יוכרע הערעור, עלולה לייתר את הדיון בו. עוד נטען כי החברה המשותפת אינה פעילה משנת 2021 ומשכך, לא יגרם נזק מדחיית מועד ההתמחרות. כמו כן, המבקשת סבורה כי המנהל הזמני פועל לטובת המשיבה ובאופן שעלול לגרום, בין היתר, לנזקים כספיים שלא יהיו ניתנים לריפוי. בנוגע לרכיב הכספי של פסק הדין טוענת המבקשת כי הצדדים הגישו תביעות כספיות הדדיות במסגרת הליך המתנהל במקביל בבית משפט השלום בפתח תקוה, שעניינן בין היתר, בהתחשבנות כספית בין הצדדים, ומשכך ביצוע רכיב זה של פסק הדין יוביל למצב בלתי הפיך.

7.המשיבה, מנגד, סומכת ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וטוענת כי סיכויי הערעור נמוכים ואינם מצדיקים את עיכוב ביצוע פסק הדין. באשר למאזן הנוחות, נטען שהמבקשת לא הוכיחה שלוּ יבוצע פסק הדין יתעורר קושי להשבת המצב לקדמותו; וכי בשים לב לכך שביצוע ההתמחרות מוגבל להעברת בעלות במניות ותשלום עבורן – ביצוע פסק הדין הוא בגדר עניין כספי בלבד. המנהל הזמני מבהיר בתגובתו כי במצבה הנוכחי, לחברה המשותפת אין הכנסות כלשהן, שכן הפעילות בה מועטה, וכי עיכוב בביצוע ההתמחרות עלול להכביד על החברה המשותפת. בין היתר, צוין כי מאז חודש יולי 2021 המלאי העסקי של החברה מאוחסן בשני מחסנים אשר עלות השכרתם גבוהה בהרבה משווי המלאי, ועל כן דחיית ההתמחרות תגרום לנזקים כספיים שנצברים בחברה המשותפת.

8.ביום 2.12.2024 המבקשת הגישה בקשה להגיב לעמדת המנהל הזמני, ובמסגרתה חזרה, בעיקרו של דבר, על טענותיה בבקשה. לאחר שעיינתי בבקשה לא ראיתי צורך לאפשר הגשת תגובה נוספת מעבר לאמור בבקשה גופה.

9.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

10.כפי שנפסק לא אחת בעבר, אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע פסק הדין, ועל מבקש עיכוב הביצוע להוכיח כי סיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו – כאשר מבין שיקולים אלו, הבכורה ניתנת לשיקולי מאזן הנוחות (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 3349-11-24 ישראלי נ' השתדלות יועצים (ב.ס.ד.) בע"מ, פסקה 4 (21.11.2024); ע"א 4811/24 עיריית טייבה נ' אם גרופ מ.ג.ע.ר בע"מ, פסקה 7 (8.7.2024)). בענייננו, שוכנעתי כי שיקולי מאזן הנוחות מצדיקים את דחיית הבקשה, וזאת מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור.

11.המבקשת עותרת לעיכוב ביצוע פסק הדין על כלל רכיביו, לרבות אלו הכספיים. אולם כידוע, הנטייה היא שלא לעכב ביצועו של חיוב כספי שהוטל במסגרת פסק דין, אלא בהינתן חשש ממשי שלא ניתן יהיה להשיב את הכספים לו יתקבל הערעור (ע"א 3413/22 עיריית בקשה אל גרבייה נ' חבר, פסקה 6 (14.6.2022); ע"א 4727/19 אבו מנה נ' ראוף, פסקה 4 (31.7.2019)). טענות המבקשת לפיהן ביצוע הרכיב הכספי שבפסק הדין עלול להוביל לנזק שאינו בר פיצוי – לא נתמכו בתשתית מספקת, ולא שוכנעתי כי אם ערעורה יתקבל, ייגרם לה נזק בלתי הפיך (ע"א 7392/21 חיאדרי נ' סמעאן, פסקה 23 (21.11.2021)).

12.כאמור, לצד הרכיב הכספי, הורה בית המשפט המחוזי על היפרדות בעלי המניות בחברה המשותפת באמצעות התמחרות ב'שיטת המעטפות'; על המשך כהונת המנהל הזמני; וכן כי על המבקשת להעביר לחברה המשותפת את הזכויות באתרי האינטרנט. בנסיבות העניין, אני סבורה כי שיקולי מאזן הנוחות אינם נוטים לטובת המבקשת, גם ביחס לביצועם של רכיבים אלו. מוכנה אני להניח, מבלי לנקוט עמדה לגופו של עניין, כי בהינתן שערעור המבקשת מכוון, בין היתר, כנגד קביעת בית המשפט בדבר אופן ההתמחרות – ביצוע ההתמחרות בשלב זה אכן עלול לגרום למבקשת נזק מסוים (ע"א 8776/23 לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע"מ, פסקה 16 (15.1.2024)). עם זאת, מעיון בתגובת המנהל הזמני עולה כי הנזק שעלול להיגרם לחברה המשותפת כתוצאה מעיכוב היפרדות בעלי המניות, עולה על הנזק הלכאורי שעלול להיגרם למבקשת כתוצאה מביצועה. בין היתר, המנהל הזמני מדגיש כי במצב הדברים הנוכחי, החברה המשותפת "איבדה את הרוב המוחלט של נכסיה ואת ערכה כעסק חי" (סעיף 4 לתגובת המנהל הזמני מיום 28.11.2024); וכי ככל שחולף הזמן, ערך נכסי החברה המשותפת – פוחת, בעוד שמצטברים לחובתה סכומים משמעותיים. הנה כי כן, דומה כי עיכוב ביצוע ההתמחרות – לצד יתר רכיבי פסק הדין – עלול להוביל לפגיעה ניכרת בחברה המשותפת (השוו: ע"א 7907/12 עמותת מוסדות חזון ישעיה נ' רשם העמותות, פסקה 15 (20.11.2012)). מכאן שגם בנוגע לרכיבים אלו, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת.

13.מכל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

לצד זאת, מעיון בתגובת המנהל הזמני עולה כי שני הצדדים מעוניינים כי ההתמחרות בין הצדדים תתקיים בשיטת 'BAMBY' חלף 'שיטת המעטפות', וכי אף המנהל הזמני תומך בכך (שם, סעיף 26). משכך, ומבלי להביע עמדה לגופו של עניין, אין מניעה כי הצדדים יפנו במשותף לבית המשפט המחוזי בבקשה מתאימה לשינוי אופן ההתמחרות.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ש"ח.