ע"א 335/12 יהודה לנקרי נ. שורשי נדלן ייזום

הערעור שבכותרת נסב על פסק-דין של בית המשפט המחוזי מרכז שבו הוחלט לסלק על-הסף את תביעתו של המערער למתן פסק-דין הצהרתי בדבר פקיעתו ובטלותו של הסכם למכר דירתו. לפניי מונחת בקשתו של המערער להמרת העירבון בחלופה אחרת, לאמור: ערבות צד ג.

ערבות צד ג היא בטוחה שאינה שוות-ערך לעירבון במזומן או בערבות בנקאית, מבחינת הוודאות שבה, זמינותה והקלות במימושה בעת הצורך. על כן, בעל-דין המבקש לאמץ חלופה כזו צריך לעמוד בשני התנאים הנדרשים למתן פטור מהפקדת עירבון: חוסר יכולת כלכלית וסיכויים טובים להליך.

בענייננו, מוכן אני להניח כי על אף שהמערער צבר נכסים משמעותיים, הוא נקלע לחובות וכעת אינו עובד ומקבל קצבה מהמוסד לביטול לאומי. עם זאת, הבקשה שלפניי אינה כוללת פירוט מלא, כגון לגבי רמת חייו וגובה הוצאותיו של המערער (וממילא גם לא צורפו אסמכתאות לעניין זה, כגון חשבונות וקבלות, ואין כל תיעוד לגבי ההוצאות בדפי החשבון שצורפו). אכן, המידע המצוי בבקשה – והכוונה גם לטיעון המשלים שהוגש על-פי החלטתי מיום 11.1.2012 – חסֵר, וכפי שטוענת בצדק המשיבה 1, טענות שונות המועלות בבקשה אינן מבוססות כדבעי (לשם דוגמה ראו הטענות בעניין חברת י.ר. לנקרי (2004) בע"מ). המערער גורס כי אינו יכול להסתייע בסביבתו הקרובה – אף לא בבנותיו אשר לדבריו מתקיימות בצמצום. אולם, לא הובא כל מסמך בתמיכה לטענות אלה (ראו בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (טרם פורסם, 3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). חסר זה בולט במיוחד נוכח העובדה שהמערער מציע כי בנותיו הן שיחתמו על הערבות צד ג. יובהר, כי כל אשר טוען המערער כדי להבטיח שערבות-הבנות היא חלופה טובה, הוא ש"אני מאמין כי עד אשר ידון ערעורי, ישתפר מצבן הכלכלי...". על מה מבוססת אמונה זו – לא הוסיף.

ועוד אוסיף: המשיבים טוענים כי המערער נקט כנגדם עד כה הליכים רבים, והם מציינים כי ההוצאות הגבוהות שהוטלו עליו טרם שולמו . עובדה זו מעצימה את הצורך בעירבון המהווה בטוחה אמיתית, וודאית ואיתנה לתשלום הוצאות שייפסקו בערכאה זו, אם ייפסקו. המערער לא הציג חלופת עירבון המקיימת דרישה זו – ולוּ בקירוב. ברור לגמרי שאם בנותיו של המערער מצויות בקשיים כלכליים, כדבריו, ערבות צד ג חתומה על-ידן לא תוכל לשמש בטוחה מספקת.

עניין נוסף ראוי לציון: לפי האמור בתגובת המשיבים, המערער הפקיד זה לא מכבר עירבון בהליך ערעורי שנקט בבית משפט השלום. עירבון זה שימש לפירעון הוצאות שהוטלו על המערער באותו הליך (בסך 10,000 ₪). נתון זה – שהמערער כלל לא התייחס אליו בבקשתו – מצביע אף-הוא לכאורה על קיום מקורות כספיים.

סיכום: המערער לא ביקש פטור מעירבון, וממילא לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה למתן פטור כזה (זאת אף מבלי להביע דעה באשר לסיכויי הערעור). המערער ביקש להמיר את העירבון בערבות צד ג, אך התנאים לכך לא בוססו כדבעי, ואף הערבים המוצעים אינם בעלי יכולת כלכלית – לפי טענתו של המערער עצמו. המסקנה היא כי דין הבקשה להידחות. המערער יפקיד עירבון שבנסיבות העניין יעמוד על סך של 25,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.

המערער יישא בשכר טרחת עורכי הדין של המשיבים בגין הבקשה שלפניי, בסכום של 1,000 ₪ לכל אחד מהם.

בשולי הדברים אוסיף כי המשיבות טוענות שהמערער טרם המציא להן את הודעת הערעור גופה. על המערער להסדיר עניין זה לאלתר, ולהודיע לבית המשפט תוך 3 ימים על ביצוע המצאה כדין.