פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3423/18 -
א'
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשים:
1. עו"ד שכיב אבו רוקן
2. סעיד וואל
נ ג ד
המשיב:
1. ג'מאל כיוף
המשיבים הפורמאליים:
2. חווא עפאף
3. נג'מה חרמאן
4. רומל עבליני
5. ג'אד עבליני
6. מאג'ד עבליני
7. אבראהים עבליני
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 27.3.2018 בת"א 6608-06-16 שניתן
על ידי כבוד השופט מ' רניאל
בשם המבקשים:
בשם המשיב:
עו"ד איימן פרו
עו"ד יעקב זילברמן
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל ) בת"א 6608-06-16 שניתן ביום 27.3.2018, ובגדרו התקבלה ברובה תביעת המשיב בה עתר לסעדים הצהרתיים שונים בדבר זכויותיו במקרקעין שבמחלוקת.
רקע
2.
המשיב הגיש תביעה נגד המשיבים הפורמאליים ונגד המבקשים, ובה עתר, בין היתר, לכך שיוצהר כי הוא זכאי להירשם כבעלים של מחצית החלקים במגרש המצוי בחלקה 23 בגוש 17151 בעספיא (להלן: המגרש ), ולכך שיוצהר כי הוא זכאי לקבל זכות מעבר מחלקו השני של המגרש אל החלק שבבעלותו.
3.
מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי המשיבים הפורמאליים הם ילדיהם של המנוחים עזאם ופהום עבליני שהלכו לעולמם והיו הבעלים הרשומים של המגרש. המשיב, אשר בבעלותו בניין מסחרי המצוי בסמיכות למגרש, ביקש לרכוש את זכויותיהם של המשיבים הפורמאליים. לשם כך, התקשר המשיב עם המבקש 1 וסיכם עמו שישמש כעורך דינו וייצג אותו ברכישת המגרש.
4.
השתלשלות העניינים מכאן והלאה רצופה עסקאות נוגדות והתחייבויות בין הצדדים השונים. לענייננו די אם אציין כי בית המשפט המחוזי קבע כי חרף התחייבויותיהם של חלק מהמשיבים הפורמאליים להימנע מביצוע עסקה במגרש ללא הסכמת המשיב, ביום 10.11.2015 נערך הסכם מכר בין אותם משיבים פורמאליים לבין המבקש 1 למכירת המגרש כולו. באותו יום נחתם גם הסכם נאמנות בו התחייב המבקש 1 לרכוש בנאמנות עבור המשיב מחצית מהמגרש. עוד הוסכם על אופן חלוקת המגרש בין המבקש 1 לבין המשיב על-פי תשריט חלוקה ושיתוף (להלן: התשריט ), ובו הוסכם כי למשיב תהיה זכות מעבר מחלקו של המבקש 1 לחלקו שלו.
5.
בהמשך לכך, כך נקבע, המבקש 1 מכר למבקש 2 את חלקו במגרש. בית המשפט המחוזי קבע עוד כי המבקש 2 רכש את חלקו במגרש בכפוף להתחייבויותיו של המבקש 1 כלפי המשיב, כלומר בכפוף לאמור בתשריט ולזכות המעבר של המשיב.
לנוכח האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי המשיב זכאי להירשם כבעליו של מחצית מהמגרש וכי הוא זכאי לזכות מעבר המסומנת בתשריט.
המבקשים מערערים על פסק דין זה, ומבקשים כי אורה על עיכוב ביצועו.
הבקשה דנן
6.
בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים לנוכח שגיאות שונות שנפלו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובהן הקביעה כי בין המבקש 1 לבין המשיב התקיימו יחסי נאמנות, שעה שלמעשה יחסים אלה הוגדרו ככאלה לצרכי מס בלבד.
עוד נטען כי למשיב לא יגרם כל נזק ממשי אם יעוכב רישומו כבעליו של מחצית מהמגרש, שכן ממילא תביעה שהגיש המבקש 1 לביטול ההסכם בינו לבין המשיב מתבררת כעת בבית המשפט המחוזי בחיפה. עוד צוין כי ממילא ניתן כנגד המשיב צו הפסקת עבודות האוסר עליו לבצע עבודות כלשהן בתחומי המגרש, וגם משום כך עיכוב רישומו כבעלים לא יסב לו נזק ממשי. בדומה לכך, נטען כי יש לעכב אף את זכאותו של המשיב לזכות מעבר בחלקו של המבקש 2 במגרש, שכן שטח המעבר מצוי בשטח ציבורי וכדי לעשות בו שימוש כלשהו ממילא המשיב נדרש להיתר מועדת התכנון והסכמה של משרד התשתיות.
7.
בתשובת המשיב נטען כי יש לדחות את הבקשה שכן פסק הדין מבוסס על ממצאי עובדה ומהימנות אשר אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהם, ומשום כך סיכויי הערעור נמוכים.
המשיב הוסיף כי אף שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתו. נטען כי המבקשים לא הצביעו על נזק כלשהו שייגרם להם אם לא יעוכב פסק הדין, וכי המבקש 2 כלל לא צירף תצהיר לתמיכה בבקשה. בנוסף לכך, לטענת המשיב אם יעוכב ביצועו של פסק הדין הוא לא יוכל לפעול לקבלת היתר בניה בשטחו, והדבר יגרום לו לנזק כספי משמעותי. המשיב הוסיף כי הוא אינו מתכוון למכור את המגרש לצד שלישי. משכך, טען המשיב כי יש לדחות את הבקשה, ולחילופין הסכים כי יאסר עליו לבצע דיספוזיציה בזכויותיו במגרש עד למתן החלטה אחרת בנדון.
דיון והכרעה
8.
לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
כידוע, הכלל הוא כי הגשת הערעור, לכשעצמה, אינה מעכבת ביצועו של פסק הדין מושא הערעור. אמנם בענייננו מדובר בסכסוך על בעלות במקרקעין, אך לא אחת צוין בפסיקה כי החשש לנזק בלתי הפיך בסכסוכים מסוג זה אינו קם באופן אוטומטי, ועל המבקש עיכוב ביצוע להניח תשתית עובדתית מספקת לכך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו: ע"א 107/18 בביוף את בביוף בע"מ נ' א. ארנסון בע"מ , פסקה 10 (8.4.2018)). כפי שציין המשיב, המבקשים לא הצביעו על כל נזק קונקרטי שעלול להיגרם להם אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין, מלבד הטענה הכללית כי יש להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע מקום בו קיים חשש כי לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המבקש בערעורו. די בכך כדי לדחות את הבקשה.
9.
מעבר לדרוש יוער כי המבקש התחייב לא למכור את חלקו במגרש לצד שלישי, ואף הביע נכונות להסכים להימנע מעשיית כל דיספוזיציה בו עד להחלטה אחרת בערעור. בנסיבות אלה, ובכפוף להסכמה זו של המשיב, אני מורה על דחיית הבקשה.
המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך 2,500 ש"ח.
ניתנה
היום, כ"ג באייר התשע"ח (8.5.2018).
ש ו פ ט ת