ע"א 3441/10 עטרה דגן נ. כונס הנכסים הרשמי

השאלה שלפניי נוגעת לסיווגו הנכון של ההליך שבכותרת – ערעור בזכות או שמא ערעור ברשות. שאלה זו התעוררה אגב טיפולי בבקשת המערערת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

ההליך מופנה נגד החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.4.2010. בהחלטה זו נדחתה בקשת המערערת לעיון מחדש בהחלטה קודמת, והכול במסגרת ניסיונה של המערערת להביא לביטול פסק-דין מיום 16.6.2009 שהורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינה. לפי אמות המידה שנקבעו בפסיקה, החלטתו של בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה לעיון מחדש אינה באה בגדרי "צו בפשיטת רגל" לפי סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כלומר לא מדובר בצו שניתן במסגרת הפעלת הסמכות המיוחדת של בית המשפט לענייני פשיטת רגל לפי הפקודה (ראו רע"א 4569/91 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד מו(3) 811 (1992); רע"א 474/10 זטאם נ' בנק הפועלים בע"מ, סניף א.א. פחם (לא פורסם, 15.2.2010); ולאחרונה החלטתי בע"א 9965/09 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 21.4.2010)). לכן, יש לקבוע את סיווג ההליך לפי דיני הערעור הרגילים, וכיוון שהחלטה בבקשה לעיון מחדש נחשבת "החלטה אחרת", הערעור טעון רשות (ראו עניין זטאם הנ"ל; ע"א 3312/06 סויסה נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 28.2.2007)).

הערעור שלפניי הוגש ללא קבלת רשות. לפיכך, יש למחקו מן הרישום. עם זאת, לאור העובדה שהערעור הוגש בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור, אני מתיר למערערת להגיש בקשת רשות ערעור תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. המערערת תצרף לבקשת רשות הערעור – ככל שזו תוגש – את החלטתי זו, והמזכירות תתייק את ההחלטה בתיק בית המשפט.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.