החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 37/11 אשרף קאולה נ. עו"ד שמואל ובר

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מאגרה והפקדת עירבון בערעורבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט בחן בקשה של חייבת פושטת רגל לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון בערעור על ביטול הענקה. נקבע כי הפטור אינו אוטומטי ומשקל ההחלטות הקודמות נגרע בשל חוסר תשתית עובדתית מלאה על מצבה הכלכלי. המערערת חויבה באגרה מופחתת של 500 ש"ח ובעירבון של 6,000 ש"ח.

העובדות

המערערת-החייבת הגישה ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי שקיבל בקשת הנאמן לביטול הענקה בדמות הסתלקותה מזכויותיה בעיזבון אחיה לטובת אחותה. המערערת הוכרזה פושטת רגל והגישה בעבר בקשות פטור שנדחו בחלקן. בבקשה הנוכחית לא פורטה טענת אי-היכולת להסתייע בסביבה ולא הוצגו מסמכים או פירוט הוצאות המחיה והמימון לייצוג.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפטור את המערערת-החייבת מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בערעור על פסק-דין שביטל הענקה?
  2. 2.מה משקלן של החלטות קודמות שפטרו את המערערת מאגרה, בהינתן פשיטת רגלה וחוסר תשתית עובדתית מלאה לגבי מצבה הכלכלי?

הלכות

  1. 1

    בהיעדר תשתית עובדתית מלאה לגבי המצב הכלכלי, נגרע כוחה של הראייה הלכאורית הנובעת מהכרזת פשיטת הרגל ומהחלטות קודמות על פטור מאגרה, והפטור אינו אוטומטי בכל הליך.

    ״אין בעובדה שהמערערת זכתה בפטור כזה בחלק מן ההליכים שהגישה בעבר כדי להבטיח לה פטור אוטומטי בכל הליך והליך.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש לחייב את המערערת באגרה מופחתת ובעירבון, שכן לא מולאו החללים שנתגלו בבקשות קודמות, ולא הוכח כי קרובים ומכרים אינם יכולים לסייע.

    ״ברי אפוא כי המערערת לא מילאה במסגרת הבקשה הנוכחית את החללים שנתגלו בבקשות הקודמות, ועל כן גם במקרה זה אין מקום להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת עירבון.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור מאגרה
  • עירבון
  • פשיטת רגל
  • ביטול הענקה
  • ערעור
  • אגרה מופחתת
  • ייצוג משפטי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

37/11 - ב'

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

המערערת:

אשרף קאולה

נ ג ד

המשיבים:

1. עו"ד שמואל ובר

2. שרה דאי אברהם

3. כונס הנכסים הרישמי

4. רשם המקרקעין

5. רשם המקרקעין חולון

6. הרשם לענייני ירושה

בקשה לפטור מאגרה וערבון

החלטה

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי, שבו נתקבלה בקשתו של הנאמן להורות על ביטול הענקה בדמות הסתלקותה של המערערת-החייבת מזכויותיה בעיזבון אחיה, לטובת אחותה.

אומר מיד כי המערערת הגישה בעבר הליכי-ערעור נוספים, ובמסגרתם נדונו בקשות שהגישה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. לאחרונה, במסגרת רע"א

1593/10, נעתרתי לבקשה לפטור מאגרה – זאת בשים לב להיותה של המערערת פושטת רגל, ולעובדת קיומן של החלטות קודמות שפטרו את המערערת מתשלום אגרה (ראו גם החלטת כבוד הרשמת לוין ברע"א 7074/09 קאולה אשרף נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.11.2009)). עם זאת, קבעתי כי אין מקום לפטור את המערערת מהפקדת עירבון, זאת בעיקר משום שהמערערת לא הוכיחה כי קרובים ומכרים שסייעו לה בעבר – אינם יכולים להירתם עוד. קבעתי כי העירבון יעמוד על סך של 5,000 ₪. יצוין כי סכום זה אכן הופקד, וכי בסופו של יום נדחתה הבקשה ללא קבלת תשובה וללא חיוב בהוצאות.

גם הפעם, כמו בבקשות הקודמות, ציינה המערערת כי אין באפשרותה להסתייע בסביבתה הקרובה; אולם גם הפעם, כמו בבקשות הקודמות, נמנעה מלפרט כראוי טענה זו ומלבסס אותה במסמך כלשהו. זאת ועוד, הבקשה חסרה במובנים נוספים כגון היעדר התייחסות לשיעור הוצאות המחייה והיעדרו של הסבר מצד המערערת כיצד היא מממנת את הייצוג המשפטי. ברי אפוא כי המערערת לא מילאה – במסגרת הבקשה הנוכחית – את החללים שנתגלו בבקשות הקודמות, ועל כן גם במקרה זה אין מקום להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת עירבון. זאת ועוד, נראה כי בחירתה של המערערת להותיר עמימות סביב סוגיות מסוימות הנוגעות למצבה הכלכלי, חרף ההחלטות שניתנו בבקשות הפטור שהגישה בעבר, אומרת דרשני ומחייבת התייחסות ספקנית לבקשת הפטור הנוכחית. ספקנות זו יש לה השפעה גם על הבקשה לפטור מתשלום אגרה, ואין בעובדה שהמערערת זכתה בפטור כזה בחלק מן ההליכים שהגישה בעבר כדי להבטיח לה פטור אוטומטי בכל הליך והליך. אכן, כיוון שהמערערת מצד אחד מגישה כמה-וכמה הליכים ומצד שני אינה מניחה תשתית עובדתית מלאה לעניין מצבה הכלכלי, ניתן לומר – לצורך הבקשה שלפניי – כי נגרע כוחה של הראייה הלכאורית הצומחת מהכרזת פשיטת הרגל ומהחלטות קודמות לגבי פטור מאגרה.

בשולי הדברים אציין כי בסיפא לבקשת-הפטור הפנתה המבקשת – תחת הכותרת "גילוי נאות" – להחלטתה של כבוד הרשמת לוין בעניינה בע"א 2987/09 (החלטה מיום 7.5.2009), אך נמנעה מלהפנות להחלטות מאוחרות יותר ובכלל זה להחלטתי-שלי מיום 3.5.2010 (ההחלטה ברע"א 1593/10 ).

לאור האמור לעיל, בהתחשב בנתונים שלפניי (ואלה שאינם לפניי), ולאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים, את מהות ההליך והיקפו וכן את פסק-הדין של בית המשפט המחוזי, החלטתי במקרה זה להורות כדלקמן: המערערת תשלם אגרה מופחתת בסכום של 500 ₪, וכן עירבון בסכום של 6,000 ₪. האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך או יידחה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, י"ב בשבט

תשע"א (17.1.2011).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1בהיעדר תשתית עובדתית מלאה לגבי המצב הכלכלי, נגרע כוחה של הראייה הלכאורית הנובעת מהכרזת פשיטת הרגל ומהחלטות קודמות על פטור מאגרה, והפטור אינו אוטומטי בכל הליך.
  2. 2יש לחייב את המערערת באגרה מופחתת ובעירבון, שכן לא מולאו החללים שנתגלו בבקשות קודמות, ולא הוכח כי קרובים ומכרים אינם יכולים לסייע.