פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
375/21
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בי"ח המשפחה הקדושה - נצרת
2. ד"ר אבראהים חרבג'י
3. ד"ר מנסור בשארה
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בנצרת, שניתנה על ידי
כבוד השופט ד' קירס ביום 7.1.2021 בת"א 21406-04-18
בשם המערער:
עו"ד מועין שיבלי
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט השלום בנצרת (השופט ד' קירס ) מיום 7.1.2021 בת"א 21406-04-18 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.
1.
המערער הגיש נגד המשיבים תביעה נזיקית לבית משפט השלום בנצרת. תביעה זו זהה לתביעה שהגיש בעבר ונמחקה (ת"א (חי') 35440-06-12) (להלן: ההליך הקודם ) לאחר שנקבע כי ככל שהמערער יחדש את תביעתו, כל כתבי הטענות וחוות הדעת שהוגשו בהליך הקודם יהוו חלק מההליך החדש ויחייבו את הצדדים.
בהליך דנן התקיים דיון הוכחות אחד במהלכו נחקר המומחה מטעם בית המשפט ובסופו נתבקש המערער למסור האם הוא עומד על המשך ניהול ההליך. להודעתו שבה מסר כי הוא עומד על המשך ניהול ההליך, צירף המערער את תצהיר העדות וחוות הדעת הרפואית שהוגשו מטעמו בהליך הקודם.
2.
ביום 4.7.2019 קבע בית המשפט כי המערער אינו יכול לקבוע אם יוגשו תצהירי עדות וכי העדויות בהליך יישמעו בעל פה, ועל כן הורה על הוצאת התצהיר שהוגש. בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על ההחלטה נדחתה ביום 11.7.2019 (רע"א 22535-07-19).
3.
בדיון שהתקיים ביום 7.1.2021 הלין המערער על ההחלטה שלא לאפשר לו להגיש תצהיר מטעמו, ושב וביקש מבית המשפט לאפשר לו זאת. בית המשפט דחה את הבקשה, והמערער ביקש כי יפסול עצמו והביע חשש שבית המשפט כבר הכריע בתביעה והולך לדחות אותה.
בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי היא אינה מנומקת, אך גם אם יניח שהטעם לבקשה נעוץ בהחלטות שקיבל במהלך הדיון, אין בעובדה שדחה בקשות של צד להליך כדי להוות עילת פסלות. בית המשפט הוסיף וציין כי לא ראה מקום לעיין מחדש בהחלטה שלא לאפשר למערער להגיש תצהיר עדות מטעמו.
4.
בערעור דנן טוען המערער כי "התעקשות" בית המשפט שלא לאפשר לו לצרף את התצהיר מעידה שהוא מתכוון "להיפטר" מהתביעה על ידי דחייתה עוד לפני שמיעת הראיות ויש בכך משום משוא פנים. עוד טוען המערער כי אופן ניהול ההליך על ידי המותב הסב לו עוגמת נפש וחשש כי אין טעם להמשיך בניהול ההליך שכן תוצאותיו ידועות מראש.
5.
לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט, בפרוטוקול הדיון ובהודעת הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א)
לחוק בתי המשפט
[נוסח משולב], התשמ"ד-1984,
ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי נסיבות כאלה מתקיימות בענייננו. טענות המערער כלפי החלטות דיוניות שהתקבלו בעניינו הן טענות "ערעוריות" באופיין שאינן מלמדות על כך שדעתו של בית המשפט קמא ננעלה ומקומן בהליכי ערעור מתאימים ולא בהליך פסלות (ע"א 1453/21 פלונית נ' פלונית , פסקה 6 (11.3.2021)).
המערער אף מיצה הליכי ערעור בהקשר זה ואין לקבל כי לאחר שבקשת רשות הערעור בעניינו נדחתה, ינסה המערער להשיג את מבוקשו בדרך של הליך פסלות. כמו כן, אין לקבל את הסגנון הבוטה והבלתי ראוי שבו נקט המערער.
הערעור נדחה, משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתן
היום, ד' בניסן התשפ"א (17.3.2021).
ה נ
ש י א ה