ע"א 3826/12 דנה שדמי מיידאן נ. אליזבט טורונצ'יק

מונחת לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שבו נדחתה תביעה שהגישו המערערים לביטול פסק-דין משנת 2004 ולקיום "משפט חוזר" אזרחי.

לאחר עיון בבקשה (לרבות הטיעון המשלים שהוגש לפי החלטתי מיום 16.5.2012), וכן בתגובת המשיבה שהוגשה בין-לבין, באתי לכלל מסקנה כי המערערים לא הוכיחו את התנאי הבסיסי למתן הפטור המבוקש, והוא שאין באפשרותם לממן את האגרה והעירבון. במה דברים אמורים? מסתבר כי בגדרי ההליך בבית המשפט קמא חוייבו המערערים להפקיד, לפי בקשתה של המשיבה, ערובה בסך של 100,000 ₪, לצורך הבטחת הוצאות. החלטת כבוד הרשם זמיר בעניין זה, מיום 17.3.2009, באה לאחר ששקל את כלל הנסיבות, לרבות טענתם של המערערים בדבר קושי כלכלי. והנה, הסכום אכן הופקד, ומתוכו נגבו ההוצאות שנפסקו בתום ההליך, בסך של 25,000 ₪. המערערים – זאת למדתי מתגובת המשיבה – הגישו בקשה להחזר היתרה (75,000 ₪).

ומה אנו למדים מן האמור לעיל?

א.

כי בערכאה הדיונית נמצא שעל המערערים להפקיד ערובה בסך של 100,000 ₪, להבטחת הוצאות הצד שכנגד. כידוע, בשלב הערעור מובלט ביתר-שאת הצורך בהפקדת עירבון, ועולה לכדי חובה מן הדין – תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (זאת להבדיל מן האפשרות להורות, במקרים מתאימים, על הפקדת עירבון בערכאה הדיונית בהתאם לתקנה 519 לתקנות). הצורך המועצם בהפקדת עירבון בהליך הערעור נובע, בין השאר, מן העובדה שבשלב זה כבר מחזיק בידיו המשיב פסק-דין שניתן על-ידי בית-משפט מוסמך. לפיכך, יש מקום להבטיח כי אם יתברר שהערעור היה בלתי-מוצדק, יהא למשיב מהיכן לגבות את הוצאותיו באופן ודאי, פשוט ומהיר.

ב.

כי לאחר שחויבו המערערים בהפקדת ערובה בבית המשפט קמא, נמצאו המקורות לכך. המערערים לא הוכיחו כי אינם יכולים לגייס באותה דרך או בדרך דומה את הסכומים הדרושים לצורך אגרה ועירבון בהליך הערעור.

ג.

כי הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה להחזר יתרת הערובה. מדובר בסכום גדול יותר מן העירבון שנקבע בבית משפט זה. אציין כי בתצהירה של המערערת 1 נכתב כי "התרומות שגוייסו מחברי הקרובים בניהול תיק 2147/07, נשוא הערעור, לצערי, הופקעו לצורך כיסוי הוצאות ב"כ המשיבה בסך 25,000 ₪ ולא אוכל לגייס תרומות נוספות מחבריי בשלב הזה". ברי כי הצהרה זו אינה מדויקת ואינה מספקת, הן לאור סכום ההפקדה בבית המשפט המחוזי הגדול בהרבה מן הסכום ש"הופקע"; הן לאור העובדה שהוגשה בקשה להחזר היתרה; והן לאור היעדרם של פירוט ומסמכים תומכים באשר לחוסר היכולת – כנטען – להסתייע בסביבה הקרובה (כגון הידידים האמורים) לשם גיוס כספי העירבון בבית משפט זה.

די באמור כדי להוביל לדחיית הבקשה שלפניי, ואיני נדרש להרחיב לגבי סיכויי הערעור. עם זאת, אני מאפשר למערערים פרק-זמן נוסף של 30 ימים לשם ביצוע התשלום וההפקדה. אם לא יעשו כן יימחק ההליך או יידחה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.