בש"א 4717/19 ישראל אשכנזי נ. סטימצקי (2005) בע"מ

לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין בע"א 3854/19 מיום 2.7.2019 במסגרתה דחה את בקשת המערער למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט ומהפקדת עירבון.

1.

ביום 6.6.2019 הגיש המערער ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט העמית י' פרגו ) מיום 18.4.2019 בת"א 1480-06-18

במסגרתו נדחתה בקשת המערער לביטול פסק דין (ת"א 16104-12-10 מיום 13.8.2015) בטענה כי זה ניתן בעקבות תרמית. בד בבד הגיש המערער בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

2.

ביום 2.7.2019, לאחר קבלת תגובת המשיבה, דחה הרשם את הבקשה, תוך שקבע כי על אף שניתן להניח כי מצבו של המערער אינו מן המשופרים הרי שלא הונחה תשתית מלאה, מבוססת ועדכנית באשר למצבו הכלכלי ואין מקום ליתן פטור מתשלום אגרה. עוד ציין הרשם כי המערער לא עמד בנטל להראות כי לא יוכל להסתייע בסביבתו הקרובה ואין די בהעלאת טענה סתמית כי אין באפשרותם של קרובי משפחתו לסייע לו בגיוס סכום העירבון. לצד זאת, ובשים לב לכך שהמערער אינו מיוצג וכי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל, הורה הרשם על העמדת העירבון על סכום מתון של 15,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפנַי.

3.

בערעורו שב המערער על טענתו כי מצבו הכלכלי קשה. לטענתו, מהמסמכים אותם צירף לבקשתו עולה כי הוא נקלע לקשיים כלכליים עזים. בהקשר זה ציין המערער כי לולי היה מצבו הכלכלי כה קשה לא היה נדרש לייצג את עצמו. עוד טוען המערער כי עמידה על חיובו בתשלום אגרה ובהפקדת עירבון תביא לפגיעה בזכות הגישה שלו לערכאות, זכות אשר הוכרה כזכות חוקתית. כמו כן, סיכויי הערעור הינם טובים ואף מטעם זה היה על הרשם להיעתר לבקשתו.

4.

דין הערעור להידחות. כידוע, לרשם בית המשפט מוקנה שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לקביעת גובה העירבון ומתן פטור מתשלום אגרה, ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעת זה (בש"א 8259/18 פלונית נ' ד"ר לינה פינקל (23.11.2018); בש"א 4625/19 פלוני נ' המשרד לביטחון פנים (10.7.2019)). מעיון בערעור, בבקשת המערער ובתגובת המשיבה שהוגשו בהליך שהתקיים לפני הרשם, עולה כי לא נפל כל פגם בהחלטת הרשם ולא מצאתי כל עילה להתערב בה.

5.

המערער לא הציג תשתית מלאה, מבוססת ועניינית המצדיקה מתן פטור מתשלום האגרה. גם באשר לעירבון, כפי שציין הרשם בהחלטתו, על המבקש פטור מהפקדת עירבון להוכיח כי בנוסף לחוסר יכולתו הכלכלית, לא עומדת לו האפשרות לקבל סיוע מסביבתו הקרובה (בש"א 912/14 פלוני נ' פלוני (6.2.2014); בש"א 3003/19 קנפלר נ' ברגמן (8.5.2019)). בענייננו, לא עמד המערער בנטל ההוכחה הנדרש ממנו הן במסגרת הבקשה המקורית והן במסגרת הערעור עליה. בהקשר זה יצוין גם, כי המערער הינו פושט רגל ועל כן היה עליו לפנות לנושיו ולבקש מהם לשאת במימון ההליכים המשפטיים, ככל שהם סבורים שתצמח להם תועלת מכך (בש"א 1430/19 המנהל המיוחד, עו"ד יגאל מזרחי נ' כונס הנכסים הרשמי (3.4.2019)).

6.

חרף כל האמור, בא הרשם לקראת המערער והורה על העמדת העירבון על סכום מתון בנסיבות העניין ואף מטעם זה אין כל עילה להתערב בהחלטתו (ראו למשל: בש"א 7416/17 קליין נ' כספי (2.10.2017)). באשר לסיכויי הערעור אציין כי אלה, מבלי לומר דברים נחרצים, אינם גבוהים. עניינו של הערעור הינו כאמור דחיית בקשתו לביטול פסק דין חלוט ונטל הראיה בהליכים כגון דא הינו משמעותי (ע"א 8875/11 סופר-סייג נ' עו"ד איתן ארז , פסקה 6 (13.1.2013); ע"א 3826/12 מיידאן נ' טורונצ'יק , פסקה 5 (26.11.2013)).

7.

גם בטענת המערער כי עמידה על חיובו בתשלום האגרה ובהפקדת עירבון פוגעת בזכות הגישה שלו לערכאות, לא מצאתי ממש. במסגרת הכללים הקבועים בתקנות הנוגעים למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, ערך מחוקק המשנה את האיזון בין זכות הגישה לערכאות ובין אינטרסים ציבוריים אחרים, כגון עלות הזמן השיפוטי והבטחת תשלום הוצאותיהם של בעלי הדין האחרים (בש"מ 7974/18 הלוי נ' לשכת עורכי הדין (12.11.2018)). על כן, לא ניתן לקבל את טענת המערער כי יישום איזון זה בעניינו פוגע בזכות הגישה שלו לערכאות.

8.

הערעור נדחה אפוא. המערער יפקיד את העירבון וישלם את האגרה עד ליום 28.7.2019. אם לא ייעשה כן, יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.