פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
3835/00
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערע
ר :
מיכאל הר ים
נגד
המשיבים
:
1.
מגדל חברה לביטוח בע"מ
2.
משולם רחמים
ערעור פסלות שופט על
החלטתו של בית משפט
השלום
בתל-אביב-יפו בת.א. 62674/98 בש"א
110726/00,
שניתנה על ידי כבוד השופט
ד'
גלדשטיין
בשם
המערער: עו"ד ירון בירן
בשם
המשיבה מס' 1: עו"ד זיו כהן
פסק-דין
1. המשיבה 1 - חברת הביטוח מגדל - הגישה תביעה
כנגד המערער בגין אי תשלום דמי ביטוח, על פי פוליסה שהוציאה למערער. במסגרת כתב
ההגנה הגיש המערער תביעה שכנגד, בגין אי תשלום מלוא תגמולי ביטוח בגין נזקי שריפה
שארעו לחנות שבבעלותו, ובגין ביצוע רשלני של עבודות השיפוץ בחנות לאחר השריפה.
נתבע שני בתביעה שכנגד הוא קבלן השיפוצים (המשיב 2).
2. בישיבת הוכחות מיום 29.3.00, במהלך חקירתו
הנגדית של השמאי מטעם המשיבה 1, העיר בית המשפט כי על המערער היה להגיש תביעה רק
כנגד המשיב 2 וכי לא היה מקום להגיש תביעה כנגד המשיבה 1. משניסה בא כח המערער
להבהיר לבית המשפט את צדקת התביעה כנגד המשיבה 1, בכך שהפרה את חובת הנאמנות שלה
כלפי המערער, נתן בית המשפט החלטה, שניתנה לטענת המערער ב"טון תקיף", על
פיה על בא כח המערער לשאול את העד (השמאי) "רק לגבי שמאותו ולא לגבי פעולות
של תשלומים שביצעה חברת הביטוח ובאשר לסוגיה המשפטית אם היה מותר או ראוי לחברת
הביטוח לשלם ישירות לקבלן...". כשביקש המערער כי דברי בית המשפט בנוגע לצדקת
התביעה כנגד המשיבה 1, ירשמו בפרוטוקול, ענה בית המשפט כי הוא לא הביע עמדה וכי בא
כח המערער רשאי להגיש בקשה לפסילת בית המשפט. כאשר המערער השיב כי ישקול זאת, נתן
בית המשפט החלטה, על פיה "בקשה תוגש תוך 7 ימים מהיום". בתום דיון
ההוכחות אמר בית המשפט כי הוא ממליץ על מחיקת המשיבה 1 וכי על בא כח המערער לשקול
זאת היטב.
3. בגין הדברים שנאמרו בישיבה זו הגיש המערער
בקשה לפסילתו של בית המשפט. לטענתו, בדברים האמורים יש משום נקיטת עמדה לטובת
המשיבה 1, ולפיכך עילה לפסילתו של בית המשפט. עוד טוען הוא כי גם מדיונים קודמים
עולה כי בית המשפט קבע דעתו לגבי תוצאות המשפט כבר בשלב המקדמי בדיון. כך, בישיבת
ההוכחות הראשונה מיום 17.11.99, פנה בית המשפט אל בא כח המערער, במהלך חקירה
נגדית, ושאלו באיזה סכום מודה המערער כי צריך הוא לשלם למשיב 2. כמו כן, התערב
במהלך החקירה הנגדית ונתן החלטה, אשר הייתה מלוה בכעס רב ובדפיקת יד על השולחן,
לפיה ימציא המערער את כל הספרים בגין הרכישות והמכירות של הסחורה שלאחר השריפה,
וזאת כדי לברר מתי הושלם השיפוץ מבחינת המערער. כמו כן, התערב במהלך חקירתו הנגדית
של המומחה מטעם המערער. התערבויותיו החוזרות ונשנות של בית המשפט, טוען המערער, הם
בבחינת ירידת השופט אל זירת ההתגוששות, וחריגה מהשיטה האדברסרית. לעומת זאת,
בחקירת המומחה מטעם המשיבה 1, לא התערב בית המשפט באותה מידה. כמו כן, בדיון ביום
14.12.99, עמד בית המשפט על בעייתיות בחוות הדעת של השמאי מטעם המערער אשר העריך
את נזקו של הנתבע, מבלי שהיו לפניו תמונות החנות והמחסן לאחר השריפה. גם אז, טוען
המערער, לוותה החלטתו בכעס רב ובדפיקת יד על השולחן. מכל אלה עולה, לטענת המערער,
כי בית המשפט גיבש דעתו באשר לתוצאות המשפט.
4. המשיבה 1 בתגובתה לבקשת הפסילה טענה כי בקשת
הפסילה לוקה בשיהוי, שכן מתבססת היא ברובה על דיונים שארעו זמן רב לפני שהוגשה
בקשת הפסילה. גם לגופו של עניין טענה המשיבה 1, כי אין בטענות המערער יותר מאשר
חשש סובייקטיבי למשוא פנים. המערער לא הראה קיומו של חשש אובייקטיבי הנדרש לגיבוש
עילה לפסילתו של בית המשפט. המלצתו של בית המשפט למערער לשקול המשך ההליך כנגד
המשיבה 1, אין בה כדי להעיד על כך שבית המשפט גיבש דעתו לגבי תוצאות המשפט, אלא
נועדה היא כדי לחסוך בזמנו היקר של בית המשפט ובהוצאות משפט מיותרות לצדדים. אמירה
מעין זאת, באה אך כדי לייעל את הדיון, ואין בה משום עילה לפסילת בית המשפט. טענות
דומות עלו בתגובתו של המשיב 2 לבקשת הפסילה. המערער בתגובתו לתשובות המשיבים טען
ביחס לטענת השיהוי כי רק בישיבת ההוכחות מיום 29.3.00 התגבש "חשש ממשי למשוא
פנים". הסתמכותו על ארועים מדיונים שקדמו לדיון זה, אינה באה אלא כדי לחזק
הטענה כי דעתו של בית המשפט ננעלה.
5. בית המשפט בהחלטתו מיום 11.5.00 דחה את בקשת
הפסילה.
ראשית
, קבע בית המשפט כי אין לבחון את טענות המבקש ביחס לישיבות
ההוכחות מימים 17.11.99 ו- 14.12.99, שכן המערער השתהה בהגשת בקשת הפסילה בגינן.
שנית
,
קבע בית המשפט כי גם לגופו של עניין אין בדברים שנאמרו בישיבות אלו ובישיבה מיום
29.3.00 כדי לגבש "חשש ממשי למשוא פנים". הדברים נאמרו כדי לייעל ולקדם
את ההדיינות שבין הצדדים, ואין בהם עילה לפסילתו של בית המשפט.
6. על החלטה
זו הוגש הערעור בפני. המערער חוזר על דבריו בבקשת הפסילה ובתגובה לתגובות המשיבים ומוסיף כי בית המשפט הביע עמדה נחרצת, עליה חזר פעמיים, על פיה אין למערער עילת תביעה. אמירה כאמור מצביעה על כך שבית המשפט גיבש עמדה סופית בתיק, כך שאיננו פתוח עוד לשכנוע. המשיבה 1 בתגובתה לערעור, מאמצת את תגובתה לבקשה ומציינת כי הערעור הינו טורדני וקנטרני.
7.לאחר שעיינתי בחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. הדברים שאמר בית המשפט, באשר לעילת התביעה של המערער כנגד המשיבה 1, אינם אלא דברים לכאורה, אשר נועדו לצורך ייעול הדיון (ראו: ע"א 2501/00 עביר אבו כף נ' מוחמד אבו כף וקרנית (טרם פורסם); ע"א 131/00 סורפין נ' אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ (טרם פורסם)). אין בדברים אלו כדי להעיד, כי "ננעל" ליבו של בית המשפט לפני טענות המערער (ראו: בג"ץ 2184/94 גלברט נ' ועדת החקירה , פ"ד מח(3) 573, 605). אין בחומר שלפני נתונים אובייקטיבים המצביעים על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, וממילא אין עילה לפסילת בית המשפט. גם לשיטת המערער עצמו, שאלת חבותה של המשיבה 1, בהתבסס על התביעה שכנגד שהגיש, תלויה בעדותם של אשתו ושל רואה החשבון, שטרם נשמעו, וממילא לא היה סיפק להביע כל עמדה באשר למיהמנותם. גם התערבות בית המשפט בהליכי החקירה בדיונים המוקדמים, אין בהם לבסס עילה לפסילתו של בית המשפט. באם נהג בית המשפט שלא על פי סדרי הדין בניהול המשפט, פתוחה הדרך בפני המערער לערער על החלטות בית המשפט, על פי סדרי הדין. הלכה היא כי אין בטענות דיוניות לכשעצמן גם אם המדובר בשורה של החלטות, כדי לבסס עילה לפסילתו של שופט (ראו ע"א 2506/00 Fardome Ltd. נ' בנק כללי לישראל בע"מ (טרם פורסם) שגם בו נטען להתערבות יתר של בית המשפט בהליך; עוד ראו: ע"פ 77/93 עובדיה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); ע"א 2175/00 אברהם כהן נ' עירית חדרה (טרם פורסם); ע"א 3143/00 אילנה גן אור, עו"ד נ' עימנואל גיל (טרם פורסם)). אכן, אם נהג השופט כפי שעולה מתצהיר המערער (והשוו: ע"פ 344/99 בשן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), על פיו החלטות השופט לוו בכעס רב ובדפיקות על השולחן, הרי שהתנהגות זו אינה ראויה. עם זאת, גם בכך אין כדי לבסס עילה לפסילתו של בית המשפט. על המערער היה להוכיח קיומן של נסיבות אובייקטיביות, העולות מאותן החלטות ומאותה התנהגות, המצביעות על חשש ממשי לכך שבית המשפט נהג כלפיו במשוא פנים. אך זאת לא עשה. מטעמים אלה, ומבלי שנדרש אני להכריע בטענת השיהוי, אני מורה על דחיית הערעור.
המערער ישא בהוצאות המשיבה מס' 1 בסך של 3,000 ש"ח.
ניתן היום, ה' באב התש"ס (6.8.2000).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00038350.
A01
/דז/