ע"א 3858/16 NET INTERNATIONAL PROPERTY LIMITED נ. עו"ד איתן ארז

בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת מ' אגמון-גונן ) מיום 21.3.2016 בו הוצהר כי כל הנכסים, הכספים והזכויות של המערערת שייכים למשיבה 3 ומוקנים במלואם לקופת פשיטת הרגל.

1.המשיבים 4 ו-5 (להלן: הבנקים ) תבעו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב את Clanport International Limited

- חברה המאוגדת באיי הבתולה אשר בינתיים שינתה את זהותה ופועלת תחת המערערת (להלן ביחד: קלנפורט ) – וכן את רחל סייג-סופר, המשיבה 3 (להלן: החייבת ), ואת בעלה ובנה (המשיבים 6 ו-7), בטענה כי נפלו קורבן למעשי מרמה מצידם (ת.א. 1790/03). בפסק דין שניתן על דרך הפשרה התחייבה החייבת יחד עם קלנפורט לשלם לבנקים כ-10.5 מיליון ש"ח. כמו כן אושרו בפסק הדין עיקולים שהוטלו לבקשת הבנקים ובמסגרתם הורה בית המשפט לבנק דיסקונט בישראל בע"מ להעביר לבנקים כ-4.8 מיליון ש"ח מחשבון הבנק של קלנפורט. לאחר מתן פסק הדין בת.א. 1790/03 טען המשיב 1, הנאמן לנכסי החייבת (להלן: הנאמן ), כי קיימת זהות בין החייבת ובין קלנפורט וכי נכסיה שייכים לחייבת. הנאמן הוסיף וטען כי מכיוון שהחייבת מצויה בהליכי פשיטת רגל היא לא הייתה רשאית להגיע להסכם הפשרה האמור עם הבנקים ומשכך על הבנקים להשיב לקופת פשיטת הרגל את הכספים שהועברו אליהם מחשבון הבנק של קלנפורט, שהם למעשה כספיה של החייבת.

2.בפסק דינו מיום 21.3.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את תביעת הנאמן בחלקה וקבע כי כל נכסי קלנפורט שייכים לחייבת ומוקנים במלואם לקופת פשיטת הרגל. בית המשפט קבע כי גרסתה של החייבת בדבר הקשר שלה לקלנפורט אינה מהימנה ועומדת בסתירה לדבריה בחקירת המשטרה לפיהם הקימה את קלנפורט. בית המשפט קיבל כמהימנה את עדותה של נציגת המשיב 4, אשר העידה כי החייבת ובעלה אמרו לה שקלנפורט היא חברת בת של "קבוצת סייג" שבבעלותם וקבע כי החייבת עמדה מאחורי זיוף וגניבת זהותו של וסילי טברצ'ה, עובד זר רומני שהועסק בישראל (להלן: טברצ'ה ), לצורך פתיחת חשבון הבנק של קלנפורט בבנק דיסקונט. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי יש לזקוף לחובת קלנפורט את העובדה כי איש מבעלי העניין בה לא התייצב לעדות בהליך, לרבות מר צ'נדרה פרקש (להלן: פרקש ), שהוא לכאורה בעל המניות היחיד בקלנפורט ומנהלה. עוד נקבע כי לא הובאה כל ראיה לתמיכה בטענה לפיה קלנפורט היא חברה בינלאומית בעלת פעילות חובקת עולם ונכסים רבים וממילא לא נעשה כל ניסיון להבהיר מה טיבם של אותם עסקים, ומה היקפם. בית המשפט הוסיף וציין כי מטעם קלנפורט העיד עו"ד יעקב ברסלב (להלן: ברסלב ), שעל פי הנטען שימש כבא כוחה במשך מספר שנים. במהלך חקירתו של ברסלב התברר כי מי שחתום על ייפוי הכוח שניתן לו לפעול מטעמה של קלנפורט הוא טברצ'ה וכי ייפוי כח זה התקבל אצל ברסלב באמצעות דואר אוויר, מבלי שקיבל כל הנחיות מטעם נציגי קלנפורט, זולת החייבת. בית המשפט הוסיף וקבע כי עדותו של ברסלב בכל הנוגע לעסקה בה נמסר שטר המניות למוכ"ז של קלנפורט למשמורת אצל עו"ד יעקב קנטור, רק חיזקה את הרושם כי פרקש אינו אלא יציר דמיונה של החייבת. בית המשפט קבע, אפוא, כי החייבת הינה בעלת השליטה והרוח החיה בקלנפורט. עם זאת, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הנאמן כי הבנקים יעבירו לקופת פשיטת הרגל את הכספים שהתקבלו בידיהם מכוח פסק הדין בת.א. 1790/03 בקובעו כי הנאמן מושתק ומנוע מלהעלות טענה בהקשר זה, נוכח מצג שיצר כלפי הצדדים שהיו מעורבים בהליך.

בית המשפט המחוזי קיבל, אפוא, את בקשת הנאמן בחלקה כאמור בפתח הדברים. עוד קבע בית המשפט כי הנאמן יפעל באיי הבתולה לרישומו כבעל מניות בקלנפורט, בהתאם לתקנון שלה ככל שטרם עשה כן.

3.קלנפורט מזה והנאמן מזה הגישו ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי (ההליך שבכותרת וע"א 3773/16). כשלושה חודשים לאחר הגשת הערעור, ביום 2.8.2016, הגישה קלנפורט את הבקשה דנן לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענת קלנפורט סיכויי הערעור שהגישה טובים, שכן בית המשפט המחוזי קיבל החלטות מהותיות נגד חברה זרה ללא סמכות, מבלי שהוכח הדין החל עליה לפי מקום התאגדותה ומבלי שהוגשו לבית המשפט ראיות בנושא. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי פסק לטובת הנאמן סעדים שלא ביקש, ובכלל זה רישומו כבעל המניות בקלנפורט. קלנפורט מוסיפה וטוענת לשגיאות שנפלו לגישתה בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי. אשר למאזן הנוחות טוענת קלנפורט כי הוא נוטה לטובתה שכן הנאמן החל לפעול בשמה בתביעה שהיא מנהלת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בנוגע לזכויות נטענות בפרוייקט נדל"ן ברמת גן (ת.א. 35769-04-11) במסגרתה ויתר, כך נטען, על טענות בעניין הנכס, הגיע להסכם פשרה עם חלק מהנתבעים ואף ויתר על בקשת רשות ערעור שהגישה קלנפורט בנוגע להליכים בתיק זה (רע"א 7340/15).

4.הנאמן מתנגד לבקשה. לגישתו, בא-כוחה של קלנפורט פועל על דעת עצמו וללא כל לקוח ומכל מקום סיכויי הערעור נמוכים שכן הוא נסוב על קביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי. הנאמן מוסיף וטוען כי בינתיים לא העביר את מניות קלנפורט על שמו, שכן בית המשפט המחוזי קבע כי שטר מניות למוכ"ז של קלנפורט יישאר בכספת בית המשפט המחוזי עד להחלטה סופית בהליך. הנאמן מוסיף ומבקש כי ככל שיוחלט על עיכוב ביצוע פסק הדין, יחויב ב"כ קלנפורט להפקיד ערבות אישית מטעמו, שכן הוא פועל על דעת עצמו וללא כל לקוח.

5.הכונס הרשמי תומך בבקשה. לגישת הכונס הרשמי סיכויי הערעור אינם גבוהים, אך מאזן הנוחות נוטה לטובת קלנפורט, שכן יישום לאלתר של פסק הדין עלול לייתר את הדיון בערעור.

החייבת, שאינה מיוצגת, תומכת בבקשה מטעמיה של קלנפורט. הבנקים, והמשיבים 8-6 לא הגיבו לבקשה.

6.דין הבקשה להתקבל.

ככלל הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק-הדין שעליו מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), אך בית המשפט יורה על עיכוב ביצוע פסק הדין בהתקיים שני תנאים מצטברים – סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש (ר' למשל ע"א 2526/10 זילברמן נ' עו"ד שפלר

(12.4.2010)).

החלטתו המפורטת והמנומקת של בית המשפט המחוזי סוקרת בהרחבה את הראיות הרבות שהוצגו הקושרות בין קלנפורט ובין החייבת ובהן הודאתה של החייבת עצמה. על כן, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, נראה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. עם זאת, יישום פסק דינו של בית המשפט המחוזי בטרם הוכרע הערעור עלול להוביל לכך שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ולו באשר לחלק מהסוגיות הנוגעות ליישומו של פסק-הדין. על כן, וכפי שציין הכונס הרשמי, משיקולי מאזן הנוחות בלבד נראה כי יש מקום לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור, כמבוקש.

כתנאי לעיכוב הביצוע האמור, תפקיד המערערת במזכירות בית משפט זה עד ליום 30.10.2016, ערבות בנקאית אוטונומית וצמודה למדד המחירים לצרכן בסך 200,000 ש"ח להבטחת נזקי קופת פשיטת הרגל היה והערעור יידחה .