ע"א 3889/08 משה כהן נ. כונס הנכסים הרשמי חיפה

לפניי בקשה לצורף המבקשת כמשיבה לערעור שבכותרת.

1.

המבקשת הינה גרושתו של המערער. הליכי פשיטת הרגל נשוא הערעור מתנהלים בגין החוב הנטען של המערער כלפי המבקשת, שהינה נושה יחידה של המערער. בבית המשפט שלפשיטת רגל הגישה המבקשת התנגדות לבקשת המערער להכריזו פושט רגל וליתן לו צו הפטר לאלתר. בבקשה לפניי נטען כי המערער נהג בחוסר תום לב בכך שלא צירף את המבקשת כמשיבה לערעור. לדבריה, נודע לבא-כוחה דבר הגשת הערעור משיחת טלפון מקרית עם בא-כוח המערער. לטענת המבקשת, אי צירופה לערעור מהווה ניסיון נוסף של המערער למנוע ממנה להשמיע טענותיה בפני בית המשפט, הנובע מרצונו להיפטר מהחוב כלפיה.

2.

המשיב – כונס הנכסים הרשמי - תומך בבקשת הצירוף, בעוד המערער מתנגד לה.

לטענת המערער, נפל פגם בכך שלבקשה לא צורף תצהיר ולא צורפו אסמכתאות בדבר הגשת תביעת חוב במועד. בתגובתו מרחיב המערער את הדיבור על כך שהמבקשת לא פעלה לגביית החוב במסגרת תיק ההוצאה לפועל או בדרך של הגשת תביעת חוב כדין ולא התייצבה לאסיפות הנושים. לשיטת המערער, המבקשת אינה בעלת דין בהליך פשיטת הרגל ואינה פעילה בגביית החוב במסגרת תיק ההוצאה לפועל לאחר ביטלו של צו כינוס. הוא מוסיף כי ככלל אין לצרוף נושים להליך מאחר שהאינטרס הקיבוצי שלהם מיוצג על ידי כונס הנכסים.

3.

דין הבקשה להתקבל. גם בהנחה שככלל, אין לדרוש מחייב המגיש ערעור על ביטול הליכי פשיטת רגל לצרף את הנושים כמשיבים לערעור (ע"א 5428/06 סורוקה נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 26.11.2006), הרי שבנסיבות המקרה דנן יש מקום לצירופה של המבקשת. במקרה דנן המבקשת היא שיזמה את ההליך לביטולו של צו הכינוס; היא הגישה לבית המשפט שלפשיטת רגל התנגדות להכרזת המערער כפושט רגל ולמתן צו הפטר; היא התייצבה לדיון בבקשה לביטול צו הכינוס והשמיעה את טענותיה. על רקע זה נראה כי המבקשת היא בבחינת בעלת דין לפני הערכאה הקודמת, אותה היה על המערער לצרף כמשיבה מכוח תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובכל מקרה מתקיימים בה התנאים לצירוף בעל דין לערעור לפי תקנה 425 לתקנות.

4.

הכללים המנחים לצירופו של בעל דין בשלב הערעור מכוח תקנה 425 הותוו על ידי כבוד הנשיא מ' שמגר בבש"א 3973/91, אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (פ"ד מה(5) 457). בפסק דין זה נקבע כי המבחן לצירוף הוא מבחן משולש: ראשית, יש לבחון אם מי שמבקשים לצרפו עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא הערעור; שנית, כי ראוי שתוצאות ההכרעה יכבלו גם אותו במעשה בי-דין; ולבסוף כי שיקולים של יעילות מצדיקים את הצירוף ( שם , בעמ' 463).

5.

במקרה שלפניי, המבקשת היא נושה יחידה של המערער והיא עלולה להיפגע ישירות אם יתקבל הערעור ויינתן למערער צו הפטר. מאחר שצו כאמור מופנה כלפי כולי עלמא, אין מחלוקת על כך שתוצאות ההכרעה בערעור יכבלו גם אותה. בשל המהות המיוחדת של הליכי פשיטת רגל, אין למנוע, ככלל, מנושה המעוניין בכך, מלהצטרף כצד על מנת שיוכל להביע עמדתו

(השוו, בש"א 170/87 סאן נגד רויאל חברה למימון בע"מ (לא פורסם, 13.10.1987). לטעמי, צירופה של המבקשת לערעור

עשוי לתרום לדיון ולאפשר בירור ממצה של השאלות השנויות במחלוקת. אשר לשיקולים שביעילות דיונית, הבקשה אמנם נגועה בשיהוי. היא הוגשה חודשיים בלבד לפני מועד הדיון. עם זאת,

עדיין עומד לרשות המבקשת די והותר זמן להגשת טיעוניה לפני הדיון. כמו כן, לא שוכנעתי כי צירופה של המבקשת בשלב זה יסרבל את הדיון באופן משמעותי. הוא לא יביא, כך נראה, להרחבתה של יריעת המחלוקת ולא יכביד הכבדה ניכרת על ניהול הערעור.

סיכומו של דבר, המבקשת תצורף כמשיבה 2 לערעור. המזכירות מתבקשת לעדכן את דבר הצירוף בתוכנת ניהול תיקים. המבקשת והמשיב 1 יגישו סיכומי טענותיהם במתכונת שנקבעה בצו הסיכומים מיום 14.8.2008, וזאת עד יום 2.7.2009. סיכומי תשובה יוגשו, אם חפץ המערער בכך, עד יום 16.7.2009. נוכח השיהוי בהגשת הבקשה, איני עושה צו להוצאות.