פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
2606/10 - ג'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערער:
דן כוכבי
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד יואב שרון
3. ציון כוכבי
בקשה לצירוף צד
החלטה
1.
הערעור שבכותרת נסב על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לדחות את בקשת המערער – חייב המצוי בהליך פשיטת רגל – לבטל את צו כינוס הנכסים. לפניי בקשה מטעמו של מר איתן כוכבי – אחד הנושים – להצטרף כמשיב בהליך, וכן לצרף את יתר הנושים. במסגרת בחינת הבקשה התעוררה שאלה נוספת באשר למעמדו של נושה אחר, מר ציון כוכבי, שסומן משיב 3 בהודעת הערעור. ביקשתי את עמדות הצדדים בסוגיות אלה, ועתה – החלטתי.
2.
ככלל, בהליך מסוג זה אין חובה לצרף את כלל הנושים של החייב, והמשיב בערעור הוא מי שהיה המשיב בערכאה הדיונית – בענייננו, כונס הנכסים הרשמי והמנהל המיוחד. טעם הדבר הוא שהאינטרס הקיבוצי של הנושים מיוצג על ידי כונס הנכסים הרשמי (ראו והשוו ע"א 5428/06 סורוקה נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 26.11.2006). מסקנה זו, ככל שמדובר בהליך הערעור, נובעת אף מהוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור".
עם זאת, בנסיבות מסוימות עשויה להיות הצדקה לצרף את הנושים או מי מהם להליך הערעור. כך הדבר, למשל, כשמדובר בנושה שיזם את ההליך נשוא הערעור, או כשהנושה התייצב לדיון בבית המשפט המחוזי והשמיע את טענותיו (ראו עניין סורוקה הנ"ל; ע"א 3889/08 כהן נ' כונס הנכסים הרשמי חיפה (לא פורסם, 18.6.2009)). גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות וכל מקרה נבחן על-פי נסיבותיו, וכן בשים לב לאמות-המידה שנקבעו בבש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה(5) 457 (1991), בכל הנוגע לצירופו של בעל דין בשלב הערעור לפי תקנה 425.
3.
מן הכלל אל הפרט: אשר למר ציון כוכבי, כאמור, המערער צרפוֹ מלכתחילה להליך (כמשיב 3). המערער מסביר את בחירתו-זו ב"השתתפותו הנמרצת עם ב"כ בהליך להכרזת המערער כפושט רגל ולנוכח החלטת בית המשפט הנכבד קמא למסור לב"כ כתבי בית דין...". ואכן, המשיב 3, אשר עומד על הישארותו בעל-דין בהליך, מצרף החלטות של בית המשפט המחוזי מיום 19.11.2009 (קודם להחלטה נשוא הערעור שבכותרת), המורות על משלוח מסמכים לבא-כוח המשיב 3 וכן על מתן זכות טיעון לזה האחרון. באחת מן ההחלטות בית המשפט אף מתייחס ל"נציג הנושים" ונראה כי הכוונה למשיב 3. כמו-כן, מעיון בערעור גופו עולה כי המשיב 3 מוזכר פעמים רבות, ועל רקע זה מבקש המשיב 3 כי תינתן לו זכות-תשובה. לאור כל אלה, סבורני כי אין מקום להורות על מחיקת שמו של המשיב 3 מן ההליך.
4.
לעומת זאת, לא מצאתי לנכון להורות על-בסיס החומר שלפניי על צירופו של מר איתן כוכבי ושל כלל הנושים להליך. כאמור, האינטרס הקיבוצי של הנושים מיוצג על-ידי כונס הנכסים הרשמי, ובענייננו, לא הונחה לפניי תשתית מספקת המלמדת כי צירופם של הנושים (שמר איתן כוכבי טוען כביכול בשמם אך עמדתם אינה לפניי) דרוש מבחינה מהותית ומוצדק מבחינת יעילות הדיון; זאת בפרט כשמדובר, לדברי מר איתן כוכבי, בנושים רבים, כך שצירופם באופן פורמאלי כמשיבים בהליך עלול להביא לסרבולו. יוטעם, כי מן החומר שלפניי עולה כי מר איתן כוכבי נכח בדיונים בבית המשפט המחוזי, ואף השמיע דברים. בהחלטה נשוא הערעור בית המשפט המחוזי ציין כי חלק מהנושים הגיעו לדיון וקולותיהם – כך בית המשפט – "עדיין מהדהדים". נראה כי קולות אלה אף קיבלו ביטוי בהחלטת בית המשפט המחוזי. עם זאת, נראה כי לא מדובר בצדדים פורמאליים בהליך בבית המשפט המחוזי, וההחלטות הדיוניות של בית המשפט המחוזי מיום 19.11.2009, שצוינו לעיל בעניינו של המשיב 3, לא הוחלו לגבי מר איתן כוכבי ויתר הנושים. במצב דברים זה, ובשים לב לכותרת ההחלטה נשוא הערעור (מיום 23.2.2010) שבה מוזכרים כמשיבים רק כונס הנכסים הרשמי והמנהל המיוחד, וכן לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי ובערעור גופו, לא שוכנעתי כי יש להורות על צירוף פורמאלי של כלל הנושים להליך הערעור.
התוצאה היא, כי אין שינוי בזהותם של הצדדים להליך, והטיפול בהליך יימשך כסדרו.
ניתנה היום, י"א בחשוון
תשע"א (19.10.2010).
גיא שני
ר ש ם