ע"א 4022/98 הטכניון מכון טכנולוגי לישראל נ. צביה טויסטר

לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב הביצוע ובתגובת המשיבה עליה, ובתיתי את דעתי למרכיבי הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי ולמועדים בהם עתידה המשיבה לשאת בהוצאות אשר בעדן נפסק הפיצוי, אני מחליט כדלהלן:

א.המבקש ישלם למשיבה, בשלב זה, סך של 1,000,000 ש"ח בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 15% מסכום זה, מע"מ על שכר הטרחה, והוצאות המשפט שנפסקו בבית המשפט המחוזי (40,000 ש"ח ואגרת המשפט). התשלום יבוצע מיד לאחר שהמשיבה תמציא בטוחות לאפשרות הגביה של סכום זה על ידי המערער אם יזכה בערעור. הבטוחות יכללו ערבות אישית של המשיבה ושל בעלה, וכן שיעבוד על נכסים כפי שהוצע על ידי באת-כוח המשיבה בעמ' 7 לתגובה שהגישה לבית המשפט ביום 6.7.98.

ב.התשלום של יתרת הפיצוי שנפסק למשיבה בבית המשפט המחוזי, לרבות הפקדת הסך של 1,200,000 ש"ח בחשבון נאמנות לפי פסק הדין, יעוכב עד להכרעה בערעור, אלא אם כן תינתן החלטה אחרת על ידי ההרכב שידון בערעור;

ג.בקביעת שיעור הסכום שישולם לידי המשיבה כעת יצאתי מנקודת הנחה כפולה. ראשית, שכל עוד ערעור זה תלוי ועומד לא תחליט רפא"ל להפסיק את תשלום הפנסיה הבריאותית שהיא משלמת למשיבה, והמשיבה גם לא תידרש על ידי רפא"ל להחזיר את הפנסיה שקיבלה בעבר. שנית, שערעור זה יישמע בתוך השנה הקרובה. לצורך כך אני מורה להעביר את התיק למתן צו בדבר סיכומים בכתב (לאחר שהמערער יפקיד את הערבון לפי ההחלטה מיום 25.6.98), וכן לקבוע את הדיון בערעור, עם השלמת הגשת הסיכומים, לא יאוחר מחודש יוני 1999.

אין צו להוצאות בבקשה זו.