פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
4028/99 - א'
בפני:
כבוד הרשם אמיר זולטי
המערערים
:
1.
סבאח אסעד
2.
סבאח הודה
נגד
המשיבים
:
1.
טפחות, בנק משכנתאות לישראל בע"מ
2.
שמואל מנדלבום, עו"ד
בקשה
להארכת מועד להפקדת ערבון
בשם
המערערים: בעצמם
בשם
המשיבים: עו"ד שמואל מנדלבום
החלטה
1.ערעור זה הוגש ביום 17.6.99 (לא למותר לציין - לאחר התדיינות ממושכת בשאלת עיתוי הגשתו - וראו: בש"א 2324/99 ובש"א 3481/99). ביום 2.7.99 הומצאה לבא-כוח המבקשים הודעה על קביעת ערבון. הערבון לא הופקד וביום 14.10.99 הורתה כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ למבקשים ליתן טעם מדוע לא יידחה ערעורם, כמצוות תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, וזאת תוך חמישה ימים ממועד המצאת החלטתה. החלטה זו הומצאה לבא כוח המבקשים ביום 20.10.99 - וגם עליה לא באה תגובה.
2.ביום 6.1.00 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להפקדת הערבון. לטענתם (שאינה נתמכת בתצהיר) לא עלה בידם, עקב מצבם הכלכלי הקשה, לשאת בשכר טרחת עורך דינם. הם מבקשים ארכה נוספת של ששים יום לשם גיוס הכספים וטוענים, כי מחיקת הערעור תגרום להם מנזק בלתי הפיך.
3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, ערעור המבקשים הוא חסר סיכוי מיסודו. לעניין זה הם מציינים, כי בפסק הדין נשוא הערעור נאמר:
"על פניו נראה לי כי מלכתחילה לא היה מקום להגשת תובענה זו ... יש להניח כי גם בעת שהם [המבקשים- א.ז.] הגישו את התובענה היה ברור להם, כי תביעתם הינה חסרת כל סיכוי, ועל אף זאת בחרו להטריד את בית המשפט ואת הצד שכנגד בהליך סרק זה... ובכך גבל הליך זה בו נקטו התובעים ב"שימוש לרעה בהליכי משפט"...".
עוד טוענים המשיבים, כי הבקשה הנוכחית אינה נתמכת בתצהיר. אין בה הסבר כלשהו לאיחור של ששה חודשים בהפקדת ערבון ולהתעלמות מהחלטות בית המשפט, ולפיכך דינה להידחות.
4.דין הבקשה להידחות. נקודת המוצא היא שאי הפקדת ערבון במועד מהווה פגם הדבק בהליך, אשר אינו עניין של מה בכך (בש"א 2005/97 אפרים יהושע נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , לא פורסם). אי הפקדת ערבון במועד משבשת את סדרי הדיון ופוגעת באינטרס הציבורי ובצד שכנגד (וראו: בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף , פ"ד נב (3) 625; ע"א 2954/99 ע"א 639/99 פורטנוי מטוויות צמר ישראליות בע"מ נ' י .א.ט.ל. נכסים בע"מ , לא פורסם; רע"א 5975/98 אוסאמה גנאים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , לא פורסם). ניתן "לרפא" איחור בהפקדת ערבון אם הבקשה להארכת המועד מוגשת במהלך התקופה שנקצבה להפקדתו, ולמצער בטרם נדרשו בית המשפט או הצד שכנגד לעניין זה (וראו: בש"א 3780/98 הנ"ל) - ובלבד שבפי המבקשים הסבר מתקבל על הדעת לאיחור (וראו : י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי , בעריכת ד"ר ש. לוין, מהדורה שביעית, עמוד 888 ). דא עקא, שתנאים אלה לא התקיימו בענייננו: הבקשה, שאינה מפורטת ואינה נתמכת בתצהיר הוגשה תוך שיהוי רב, לאחר שבית המשפט היה נכון כבר למחוק את הערעור. אין בה הסבר ממשי לשיהוי שבעבר ואין בה גם ביסוס כלשהו להארכת המועד העתידית המתבקשת. לפיכך, אין בה כדי לגבור על האינטרס הציבורי במניעת עיכובי סרק ובניהול תקין של ההליך השיפוטי - ועל האינטרס של הצד שכנגד הזכאי להכרעה סופית בעניינו. אי לכך, אין לי אלא לדחות את הבקשה שבפני.
כמתחייב מהחלטת כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ מיום 14.10.99, אני מורה על דחיית הערעור, לפי הוראות תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.
הואיל וכעולה מתגובת המשיבים, פונו המבקשים מביתם על ידי המשיבים וביתם הועמד למכירה, לא מצאתי מקום להוסיף ולחייבם בהוצאות.
ניתנה היום, ו' במאי תש"ס (11.5.2000).
אמיר זולטי, רשם
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99040280.
O02