ע"א 4079/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה-שומרון נ. מעונה חברה לבנין בע"מ

1.

זו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר חייב את המבקשת בתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו למשיבה 1 בגין רשלנותה, וחייבה בתשלומי פיצויים בסך 337,113 ש"ח.

2.

מעונה חברה לבנין בע"מ, היא המשיבה 1 (להלן – חב' מעונה), הגישה תביעה אזרחית כנגד המבקשת שהינה הוועדה המקומית לתכנון ובניה – שומרון, זאת, בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מרשלנות המבקשת בהוצאת היתרי בניה שאינם תואמים לתוכנית החלה על הקרקע.

3.

ביום 9.3.05 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ. נאמן) את אחריותה של המבקשת לנזקי חב' מעונה וחייבה בתשלום פיצויים בסך של 337,113 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. כמו כן נקבע כי על המשיבה 2 שהנה המבטחת של המבקשת, לשפות את המבקשת בגין כל הסכום שנפסק לטובת חב' מעונה.

4.

המבקשת הגישה ערעור לבית משפט זה העוסק בשאלות האחריות והיקף הנזק כאחד. חב' מעונה הגישה ערעור בגין גובה הנזק. המשיבה 2 ערערה אף היא בגין חיובה לשיפוי המבקשת.

5.

בצד הערעור, נתבקש בית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע פסק דינו (בש"א 6572/05). את בקשתה זו השתיתה המבקשת על הטענה, כי חב' מעונה הנה חברה לא פעילה ומצבה הכלכלי קשה ומכאן, שאם ישולמו לידיה סכומי פסק הדין והמבקשת תזכה בערעורה, לא ניתן יהיה לגבות את סכומי פסק הדין בחזרה ממנה. בין היתר, ציינה המבקשת כי חב' מעונה המחתה אל עורכי דינה את כל זכויותיה הכספיות נשוא התביעה. בתשובתה לבקשה טענה חב' מעונה כי לא הוכח כי היא אינה פעילה, וכי מצבה הכלכלי הנו קשה, אולם, למעלה מהדרוש, צרפה לתגובתה ערבות אישית מטעם מר מ' עדני, שהנו בעל ענין בחברה, לפיה הוא מתחייב להשיב למבקשת כל סכום שיהא על חב' מעונה להשיב באם ערעורה של המבקשת יתקבל. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בכפוף לכך כי גם מנהל חב' מעונה, מר מ' שקופ, יחתום על התחייבות אישית לחיובה של חב' מעונה להשיב כל סכום שתידרש בעקבות פסק הדין שינתן בערעור.

6.

עם דחיית הבקשה על ידי בית המשפט קמא, פנתה המבקשת אל בית משפט זה בבקשה דומה לעכב את ביצוע פסק הדין. המבקשת חוזרת על טענותיה, לפיהן לאור מצבה הכלכלי הקשה של חב' מעונה, לא ניתן יהיה לזכות בהשבת הכספים על ידה, אם יתקבל הערעור. היא טוענת עוד כי גם מצבם הכלכלי של מר עדני ומר שקופ הנו קשה ועל כן אין בערבותם כדי להבטיח את השבת הכספים על-ידי חברת מעונה. לענין זה, הגישה המבקשת שלושה דו"חות חקירה כלכלית המתייחסים לחברה ולשני הערבים. בדו"ח החקירה הכלכלית באשר לחב' מעונה נאמר כי החברה אינה פעילה עסקית, אולם, בבעלותה נכס נדל"ן בפרדס חנה. בדו"ח החקירה הכלכלית באשר למר עדני נאמר כי בבעלותו נכס נדל"ן בקיסריה אשר משועבד לטובת בנק הפועלים ללא הגבלת סכום, וכי יש לו זיקה לשני נכסים נוספים בעיר נתניה. כן צויין כי מר עדני הנו בעל מניות במספר חברות. בדו"ח החקירה הכלכלית באשר למר שקופ נאמר כי אין בבעלותו כל נכסים למעט שני כלי רכב אשר אחד מהם ממושכן לטובת בנקים שונים. המבקשת ציינה בבקשתה כי היא מוכנה להפקיד את סכומי פסק הדין בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעורה.

7.

חב' מעונה טוענת כי יש לדחות את הבקשה. לטענתה, אין חשש כי המבקשת לא תוכל לגבות את הכספים אותם תשלם על-פי פסק הדין, באם תזכה בערעורה. בתצהירו של מר שקופ נאמר כי בבעלות החברה ביחד עם חברה נוספת, נכס מקרקעין ששוויו, לפי חוות דעת שמאית, 710,000$ אשר מושכר ומשולמים עבורו דמי שכירות באופן שוטף. בתצהירו של מר עדני נאמר כי בבעלותו בית מגורים בקיסריה ששוויו, לפי חוות דעת שמאית, 2,150,000$. בית זה אכן משועבד לטובת בנק הפועלים אולם חובו לבנק הפועלים הנו בסך של 960,000$ בלבד. כמו כן, צויין כי למר עדני מניות במספר חברות להן נכסים בשווי של מיליוני דולרים. עוד טוענת חב' מעונה כי סיכויי הערעור קלושים ביותר וגם מטעם זה יש לדחות הבקשה.

8.

פסק דין המטיל חיוב כספי לא יעוכב אלא במקרים חריגים, מקום שסיכוייו של המערער להצליח בערעורו טובים, ומקום שאם לא יעוכב הביצוע, יעלה קושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו, למשל, אם מוכח כי הזוכה נתון בקשיים כלכליים אשר בעקבותיהם יתקשה להשיב כספים שקיבל באם זכייתו תתבטל בערעור (ע"א 2075/04 דיור ופיתוח

בע"מ נ' אשתר (לא פורסם); ע"א 1819/03 ש.ר.ב (בי"ח מעיני הישועה) נ' אבישג אברהם (לא פורסם); ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו(4) 178, 182; בש"א 8240/96 איתן חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ(5) 403, 405).

9.

המבקשת לא השכילה לשכנע כי מתקיימים בעניינה שני המבחנים הנזכרים, שקיומם נדרש לצורך עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. ראשית, קשה לומר כי סיכויי הערעור טובים במקרה זה, שכן מרבית טענותיה של המבקשת הנן כנגד

ממצאים שבעובדה, שאותם, כידוע, לא בנקל ניתן לקעקע בערכאת הערעור. שנית ועיקר, לא שוכנעתי כי באם תזכה המבקשת בערעורה, היא תעמוד בפני קושי ממשי להשבת הכספים ששילמה. מדו"ח החקירה הכלכלית שהוגש באשר לחב' מעונה עולה אמנם כי החברה אינה פעילה, אולם, לא נובע ממנו כי החברה מצויה במצב כלכלי קשה. בדו"ח נאמר כי בבעלות החברה נכס נדל"ן ולא פורטו חובות או שעבודים שיש לחברה. מתצהירו של מר שקופ עולה, כאמור, כי שוויו של הנכס הנו 710,000$ וכי הנכס

מושכר ומשולמים עבורו דמי שכירות באופן שוטף. יתירה מכך, אף אם אניח כי המבקשת תעמוד בפני קושי להשבת הכספים מחב' מעונה, הרי שבענייננו ניתנו שתי ערבויות להבטחת חבותה של חב' מעונה. אכן, מדו"ח החקירה הכלכלית באשר למר שקופ, עולה כי אין ברשותו נכסים שיש בהם כדי ללמד על יכולת כלכלית להשבת הכספים. אולם, באשר למר עדני המצב הנו שונה, שכן כפי שפורט לעיל, בבעלותו בית מגורים בשווי של 2,150,000$ אשר משועבד להבטחת חוב בסך של 960,000$ בלבד, וכן הוא בעל מניות במספר חברות שלהן נכסים רבים. בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי המבקשת תעמוד בפני קושי ממשי להשבת כספים שעליה לשלם על פי פסק הדין, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

לאור האמור, דין בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין להידחות. הצו הארעי שהוצא מתבטל בזה.

המבקשת תשלם לחב' מעונה את הוצאות בקשה זו בסך כולל של 6,000 ₪.