פרטי ההליך
בבית
המשפט העליון
בירושלים
ע"א
4122/15 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המערערים:
1.
טי.ג'י.אי השקעות נדל"ן בע"מ
2. יוסף טוביהו
3.
Onatario Limited 32005897
4. מי-טובים מערכות טיהור מים בע"מ
5. טי.ג'י.אי פיור בע"מ
6. טי.ג'י.אי השקעות מניבות (2008) בע"מ
7. שרון שאתי
נ ג ד
המשיבים:
1.
ראובן גולדשמיט
2. אנגלו וורטיקובסקי
3. יהושע הזנפרץ
4. נועם ברודסקי
5. אסף רפפורט
6. פנחס וולך
7. יוסי גופר
8. עומר גופר
9. קרן בשן
10. יריב בשן
11. ציפי בר נוי
12. חיים בר נוי
13. אסתי קליינרמן
14. אמיר קליינרמן
15. רון גואטה
16. גידעון גילדה
17. יהבה פורסטר
18. עידית פורסטר
19. דניאל רדל
20. קרן רדל
21. רונן רדל
22. נעמי רדל
23.
Herring cover road Investments
inc
.
24.
King Carleton street inc
.
25.
Oak point Investments inc
.
26.
north scrvice road 680
investment inc
.
27.
Juno investments inc 61
28.
Th avenue investment 111
29. 1031
autumnwood investments
inc
.
30.
Mercer building investments
inc
.
31.
Ke Hotel & resorts Co Ltd
32.
Nantucket Ltd
.
בקשה להגדלת עירבון
החלטה
העירבון בהליך שבכותרת הועמד על ידי המזכירה הראשית על סכום של 40,000 ₪. בגדר הבקשה שלפניי מבקשים המשיבים 1-22 (להלן: המשיבים ) כי אורה על הגדלת העירבון לכדי סכום אשר לא יפחת מ-500,000 ₪. המערערים מתנגדים לבקשה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, כמו גם בכתבי בי הדין הנוספים שבתיק, ובחנתי את הבקשה על רקע אמות המידה הנוהגות בכגון דא (למשל, בש"א 367/89 הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186 (1989); רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ נ' אלסינט בע"מ
(28.10.2001)) - רואה אני להיעתר לבקשה באופן חלקי.
אכן, צודקים המשיבים בטענתם לפיה היקפו של הערעור דנן רחב הוא. הדברים עולים, בין היתר, מאורכו של פסק הדין (המחזיק 70 עמודים) ומאורכה של הודעת הערעור (המחזיקה 26 עמודים); מטיבן ומהיקפן של הטענות הערעוריות המועלות על ידי המערערים; ומן העובדה שהמחלוקת בין הצדדים נסבה על מספר רב של עסקאות אשר נכרתו על ידי עשרים ושניים משיבים שונים (הם התובעים בערכאה הדיונית). ודוק: לשיטת המערערים עצמם נדרשת התייחסות פרטנית ונפרדת לעניינו של כל אחד ואחד מן המשיבים (וראו סעיפים 1-15 להודעת הערעור), דבר אשר יש בו כדי להעיד על מורכבותו הפוטנציאלית של הליך הערעור. לכך מצטרפת העובדה, כי שוויה הכספי של התובענה אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי עמד על כ-6.7 מיליון ₪. לא נעלמה מעיניי המחלוקת באשר לגובהו המדויק של הסכום המצרפי אותו חויבו המערערים לשלם בפסק הדין (וכנגזרת מכך, אף באשר לסכום ההוצאות אשר הושת עליהם ואשר נקבע כאחוז מתוך הסכום הפסוק), ואולם על פני הדברים נראה כי אין מדובר בסכומים נמוכים כלל ועיקר.
חרף האמור לעיל, סכום העירבון אשר ננקב על ידי המשיבים גבוה מהרבה מן הסכום הראוי בנסיבות העניין, וזאת אפילו אניח כי צודקים הם בטענתם ביחס לגובהו של סכום ההוצאות אשר נפסק על ידי בית המשפט המחוזי. לעניין זה יש לזכור, כי ככלל יש הבדל ממשי בין היקפו של ההליך בערכאה הדיונית לבין היקף ההליך הערעורי, וממילא אין תאימות הכרחית בין סכומי ההוצאות הנפסקים בערכאות השונות. אף יש לזכור כי המשיבים מיוצגים על ידי אותם באי כוח, ואף לכך עשויה להיות השלכה על גובה ההוצאות אשר ייפסקו (ככל שייפסקו).
לאחר שאיזנתי בין השיקולים השונים הצריכים לעניין, רואה אני להגדיל את העירבון בהליך שלפניי לכדי סכום של 80,000 ₪. מלוא סכום העירבון יופקד תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין), שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.
ניתנה היום, כ"ח
בתמוז תשע"ה (15.7.2015).
גלעד
לובינסקי, שופט
ר
ש ם