פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4213/20
לפני:
כבוד הרשמת דר להב
המערערת:
שרף יהושע ייזום פרויקטים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. כנ"ר מחוז תל אביב
2. עו"ד משה רביזאדה
סיווג הליך
פסק-דין
1.
במסגרת הליך פירוק של חברת אפייאה חברה לבנין השקעות ופיתוח בע"מ (להלן: החברה ) הגישה המערערת, שרף יהושע ייזום פרויקטים בע"מ, בקשה לקבל היתר להגשת תביעה נגד החברה. ביום 1.1.2014 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה, בכפוף להפקדת הוצאות ממשיות למנהל המיוחד, בסך של 75,000 ש"ח (להלן: הערובה ). בהחלטה נוספת נקצב המועד להפקדת הערובה עד ליום 3.2.2014. הערובה לא הופקדה, לפי הנטען, בשל קשיים כלכליים של המערערת. בחלוף כשש שנים הגישה המערערת בקשה להארכת מועד להפקדת הערובה, וביום 16.4.2020 דחה בית המשפט המחוזי בקשה זו בהחלטה מנומקת. על החלטה זו הוגש הערעור שבכותרת (להלן: ההחלטה ).
2.
שאלת סיווג ההליך היא השאלה שלפניי כעת. המערערת סבורה כי מדובר בערעור בזכות, שכן ההחלטה חסמה סופית את הגישה שלה לערכאות. כונס הנכסים הרשמי והמפרק סבורים כי הגשת ערעור על ההחלטה טעונה רשות. זאת, מכיוון שהחלטה לחייב בעל דין בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של בעל הדין שכנגד היא "החלטה אחרת" ואילו ההחלטה נשוא הערעור היא החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד (גם אם בית המשפט מצא להתייחס בגדרה לגופו של עניין), שהיא טפלה להחלטה בעניין הערובה.
3.
דעתי כדעת המשיבים. ההחלטה מיום 1.1.2014 היא החלטה בדבר חיוב המערערת בערובה כתנאי לפתיחה בהליך נגד החברה שבפירוק (בית המשפט המחוזי ציין כי מקור הסמכות לכך הוא תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בעוד שכונס הנכסים הרשמי סבור כי מקור הסמכות הוא סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983). החלטה לחייב בעל דין בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות היא "החלטה אחרת" שאינה מסיימת את הדיון (ראו: חמי בן נון, טל חבקין הערעור האזרחי 130 (מהדורה שלישית, 2012); וכן ראו דוגמאות למקרים שבהם הוגש הליך ערעורי על החלטות כאמור, במסגרת בקשות רשות ערעור: רע"א 7216/10 ברבך נ' מדינת ישראל (13.6.2011); רע"א 4595/16 המועצה המקומית בית אריה נ' ע.ל גבור בע"מ (4.8.2016); רע"א 8499/18 מליבו בנייה בע"מ נ' קריגר נדלן אפטר 7 בע"מ (16.12.2018); רע"א 6857/19 שחם נ' כפיר (3.11.2019)). קל וחומר, שהחלטה הדוחה בקשה להארכת מועד להפקדת הערובה – שהיא החלטה ה"טפלה" להחלטה בעניין החיוב בערובה – היא "החלטה אחרת" שהערעור עליה מותנה בקבלת רשות. גם הטענה לפיה ההחלטה "חסמה סופית" את הגישה של המערערת לערכאות אין בה כדי להועיל למערערת (השוו: ע"א 3073/16 אוזלבו נ' הכונס הרשמי (21.7.2016)).
4.
מכיוון שהערעור הוגש ללא קבלת רשות, אני מורה על מחיקתו על הסף.
ניתן
היום, כ"ג בכסלו התשפ"א (9.12.2020).
דר להב
ר ש מ ת