ע"א 4213/20 שרף יהושע ייזום פרויקטים בע"מ נ. כנ"ר מחוז תל אביב

1.

ביום 9.12.2020 קבעתי כי ההליך שבכותרת אמור היה להיות מוגש כבקשת רשות ערעור ולכן נמחק הערעור על הסף. יצוין, כי המערערת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, שטרם הוכרעה (בש"א 8647/20). בבקשה שלפניי מבקש המשיב 2 (המפרק) לעכב את כספי העירבון שהופקדו במסגרת הערעור; להורות על קיזוז ההוצאות שחויבה בהן המערערת על ידי בית המשפט המחוזי בסך 3,000 ש"ח ולא שולמו עד היום, מתוך כספי העירבון; ולחייב את המערערת בהוצאות המשיב 2 בגין ההליך שננקט באופן שגוי.

2.

המערערת טוענת כי דין הבקשה להידחות. לדבריה, בית משפט זה אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטותיו. עם זאת, המערערת אינה מתנגדת כי העירבון ישמש להבטחת הוצאות עתידיות בהליך החדש (ככל שתיפסקנה).

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

אין מקום להורות על קיזוז ההוצאות שחויבה בהן המערערת על ידי בית המשפט המחוזי מכספי העירבון שהופקד בבית משפט זה. כלל מושרש הוא, כי העירבון לא נועד לשמש לפירעון חובות שאינן נובעים מפסיקת הוצאות בבית משפט זה, לרבות לא לשם פירעון חובות הנובעים מחיוב בהוצאות בערכאות דלמטה (ע"א 2634/09 רוטנברג נ' אלגו השקיה בע"מ (17.2.2011); בע"מ 5027/19 פלוני נ' פלונית (17.1.2020); בע"מ 5113/20 פלונית נ' פלוני (15.12.2020)).

4.

אשר לבקשת המשיב 2 לחייב את המערערת בהוצאות בגין הליך הערעור שהוגש באופן שגוי: אכן, בפסק דיני מיום 9.12.2020 נשמטה התייחסות לסוגיית ההוצאות. בניגוד לטענת המערערת, אין מניעה לתקן את פסק הדין מקום שבו בית המשפט "פסח" על שאלת ההוצאות ושכר הטרחה (ראו: בר"מ 5720/05 יוסף גופר כונס הנכסים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה (5.8.2007)). בנסיבות העניין, סבורני כי אכן היה מקום לחייב את המערערת בהוצאות המשיבים בגין נקיטת ההליך השגוי והצורך בהגשת התייחסות לסוגיית סיווג ההליך. המערערת תישא, אפוא, בהוצאות המשיבים בסך כולל של 1,500 ש"ח (750 ש"ח לטובת כל אחד מהמשיבים).

5.

המזכירות תעכב את השבת כספי העירבון, או יתרתם, עד להכרעה בבש"א 8647/20, נוכח עמדתה של המערערת לפיה אין מניעה כי כספים אלה ישמשו כעירבון בהליך החדש (ככל שתאושר הגשתו).