ע"א 4244/14 רשם המקרקעין נ. לביא ישעיהו

1.

לפניי מספר בקשות מטעם המערערים, השלובות וקשורות זו בזו: ראשית, עותרים המערערים כי אפטור אותם מן החובה להמציא את כתב הערעור לידי המשיב 3; ושנית, מבקשים הם כי אורה על קביעת דיון בהליך כבר עתה, וזאת בעקבות הגשת בקשה להוספת ראיות מטעמם וטרם הגשת סיכומים על פי צו סיכומי הטענות אשר הוצא בהתאם לסדרי הדיון המקובלים בבית משפט זה .

2.

ביום 31.3.2003 רכשו המשיבים 1-2 מהמשיב 3 מקרקעין מסוימים, אשר היו מצויים בהליכי הסדר ורשומים בפנקס השטרות על שמו של יעקב אברמוביץ ז"ל (להלן: המנוח ). המשיב 3 הינו יורשו היחיד של המנוח, וזאת מכוח צו ירושה אשר ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה ביום 3.3.2003. מפסק הדין של בית המשפט המחוזי עולה, כי הסכם המכר נערך זמן קצר לאחר שהמשיב 3 נרשם כבעלים של המקרקעין בפנקס השטרות מכוח צו הירושה. בשנת 2007 הושלמו הליכי ההסדר ביחס לגבולות המקרקעין, אך לא ביחס לזכויות הבעלות בהם. המשיבים 1-2 ביקשו לרשום את בעלותם במקרקעין מכוח הסכם המכר. בקשה זו סורבה, ומשכך הגישו לבית המשפט המחוזי תובענה לסעד הצהרתי לפיו רשאים הם להירשם כבעלי הזכויות. בית המשפט המחוזי קיבל את התובענה והעניק את הסעד המבוקש, ומכאן הערעור שלפניי. יצוין, כי בגדר ההליך אשר התנהל בבית המשפט המחוזי ניתן היתר לביצוע תחליף המצאה מחוץ לתחום ביחס למשיב 3 (אשר על פי הנטען בערכאה הדיונית, מתגורר בארה"ב). זו אכן בוצעה, ואולם המשיב 3 לא התייצב להליך.

3.

הבקשות שבכותרת הוגשו בעקבות החלטה בגדרה הוריתי למערערים להתייחס לסוגיית המצאתו של כתב הערעור לידי המשיב 3. לטענת המערערים, בעקבות בדיקות שונות אשר נערכו על ידם אותרו ראיות נוספות וחשובות אשר לא היו לפני הערכאה הדיונית. על פי הנטען, בראיות אלה יש כדי לבסס את המסקנה לפיה רישום הבעלות במקרקעין על שם המשיב 3 יסודו במרמה. טענת המרמה מבוססת על שני אדנים: האחד, כי המשיב 3 כלל לא היה יורשו של המנוח, וזאת בין היתר מאחר שלמנוח לא היה בן העונה לשמו (וממילא צו הירושה אשר ניתן לטובת המשיב 3 מבוסס על מרמה); והשני, כי קיימת סבירות גבוהה לכך שהמנוח אינו אותו אדם אשר היה רשום כבעלים של המקרקעין בפנקס השטרות, וכי הבעלים האמיתי הוא אדם אחר העונה לשם יעקב אברמוביץ. לטענת המערערים, בדיקתם מעלה כי "קיים ספק אם אדם זה [המשיב 3 - ג'ל'] בכלל קיים" (סעיף 5 לתצהיר התומך). עוד נטען, כי האפוטרופוס הכללי עמל על מציאת יורשיו של הבעלים הרשום "האמיתי", כי מאמצים אלה צפויים לארוך מספר חודשים, וכי בכוונת האפוטרופוס הכללי לנקוט הליכים לביטול צו הירושה שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

4.

לטענת המערערים, הראיות הנוספות מייתרות את הצורך להכריע בסוגיות המשפטיות העקרוניות אשר מתעוררות בגדרו של הערעור דנן, וזאת מן הטעם שאילו היו הראיות הנוספות לפני בית המשפט המחוזי - היה דוחה את תובענת המשיבים 1-2 "אף לפי תפיסתו המשפטית". על רקע האמור, עותרים המערערים כי אורה על קביעת דיון בהליך כבר עתה, וזאת עוד טרם הגשת סיכומי הצדדים בהליך כמקובל. לשיטתם, הראיות הנוספות מצדיקות החזרת התיק לבית המשפט המחוזי, על מנת שיקבע ממצאים עובדתיים עדכניים על בסיסן ויכריע בעניין מחדש בהתאם לממצאים אלה. עוד מבקשים המערערים, כפועל יוצא מן הראיות הנוספות, כי אפטור אותם מן החובה להמציא את כתב הערעור לידי המשיב 3.

5.

לאחר שעיינתי עיין היטב בכתבי בי הדין הרלוונטיים ושקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשות המערערים.

6.

משמעותה המעשית של בקשת המערערים היא שינוי המתווה הדיוני המקובל בבית משפט זה ופיצולו של ההליך הערעורי לשני שלבים - בשלב הראשון , דיון בבקשה להוספת ראיות ובשאלה האם, ככל שהבקשה תתקבל, מצדיקות הראיות הנוספות את החזרת העניין לדיון מחודש לפני הערכאה הדיונית; ובשלב השני (ככל שהבקשה להוספת ראיות תידחה, או שיוחלט כי הראיות הנוספות אינן מצדיקות את החזרת הדיון), הגשת סיכומים ודיון ביתר ההשגות הערעוריות על פסק הדין, ובהן הטענות כנגד מסקנותיו המשפטיות של בית המשפט המחוזי. לא למותר לציין, כי כל אחד מן השלבים צפוי להתקיים לפני הרכב של שלושה שופטים.

7.

יש להניח, כי בבסיס בקשת הפיצול עומד רצונם של המערערים לחסוך במשאבים, שהרי ככל שהערעור יסתיים כבר בשלב הראשון לא יצטרכו הם לפרוש לפני בית המשפט את יתר טענותיהם הערעוריות. ואולם, אל מול חיסכון אפשרי (אך לא וודאי) זה ניצב שיקול אחר, אשר בנסיבות העניין יש בו כדי להכריע את הכף. כוונתי לכך, שהפיצול הדיוני בו מעוניינים המערערים אינו מביא לניצול מיטבי של הזמן השיפוטי, שהוא כידוע המשאב היקר ביותר של המערכת השיפוטית (למשל, רע"א 3312/04 אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי (26.10.2005), פיסקה 6; רע"א 8327/05 צדוק נ' פנימי (14.9.2005)). ככלל, אינטרס היעילות הדיונית מחייב כי בית המשפט יידרש לגופו של ההליך הערעורי בשלב אחד , לאחר ש מלוא טענות בעלי הדין נפרשו לפניו (לעניין זה השוו, רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (5.2.2007); רע"א 5220/13 בנאי נ' עו"ד איתן ארז - נאמן לנכסי החייב בפשיטת רגל אלי רייפמן (30.5.2013); בג"ץ 1047/13 קיבוץ סופה נ' הרשות הממשלתית למים ולביוב (25.4.2013)). פרישת התמונה המלאה לפני ערכאת הערעור עובר לקיומו של דיון לגופו של עניין חשובה לא רק על מנת לחסוך בזמן שיפוטי, אלא גם על מנת לאפשר לבית המשפט לבחון את מכלול נסיבות העניין , דבר אשר יש בו כדי לתרום למציאת פתרונות מיטביים לסכסוך ובכלל זה גיבושן של הצעות פשרה במקרים המתאימים (רע"א 6457/14 The Republic of Liberia נ' GSS Group Ltd.

(16.11.2014), פיסקה 5).

8.

ואכן, על פי המקובל בבית משפט זה, בעלי הדין פורשים את כלל טענותיהם במתכונת של סיכומים בכתב לפני קיומו של דיון על פה. כמו כן, ואף זאת על פי המקובל, בקשות להוספת ראיות מובאות לפני ההרכב בעת דיון, ולא לפניו. מטרת הסדרים אלה הינה מניעת בזבוז זמן שיפוטי יקר, כתוצאה מכך ששופטי בית משפט זה יידרשו להליך "לשיעורין". אף אם אצא מנקודת הנחה כי ייתכנו מקרים בהם תהיה הצדקה לסטות מן המתווה האמור - ואיני קובע מסמרות בעניין זה - הרי שיהיו אלה מקרים חריגים ויוצאי דופן ביותר. המקרה דנן אינו נמנה עליהם, ולוּ

מן הטעם שעיון בכתב הערעור מעלה כי במידה רבה, המערערים כבר פרשו את עיקרי השגותיהם על פסק הדין לפני בית המשפט. ממילא אין לומר כי הגשת סיכומים ביחס לכלל טענותיהם, לרבות אלה המשפטיות, תטיל עליהם מעמסה ממשית (השוו, פס"ד בובליל לעיל, פיסקה 9).

9.

אף איני רואה לפטור את המערערים מהמצאת כתב הערעור לידי המשיב 3.

בקשת הפטור מהמצאה מבוססת על הראיות הנוספות, אשר על פי הנטען מובילות למסקנה כי רישום הבעלות במקרקעין על שם המשיב 3 (ולמעשה גם הוצאת צו הירושה לטובתו), נעשה במרמה. בנסיבות אלה, בוודאי שלא ניתן לומר כי המשיב 3 נעדר עניין בהליך (והמשיבים אף לא העלו טענה מפורשת שכזו). די בכך על מנת לקבוע כי לא מתקיימים התנאים למתן פטור מהמצאת כתב הערעור, בהתאם לתקנה 412(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (למבחנים החלים בכגון דא ראו למשל, ע"א 328/14 פוסט נ' עזבון המנוחה ריגר קלרה ז"ל (16.6.2014)). לא נעלמה מעיניי טענת המערערים לפיה קיים ספק לגבי עצם קיומו של המשיב 3. ואולם, סבורני כי יש לבסס את ההכרעה בבקשת הפטור על התשתית העובדתית הקיימת, ולא על תשתית עובדתית הנטענת על בסיס ראיות נוספות אשר טרם ניתן אישור להגשתן וממילא טרם נבחנו באופן כלשהו על ידי גורם שיפוטי. לא למותר לשוב ולהזכיר, כי בבית המשפט המחוזי בוצע הליך של תחליף המצאה מחוץ לתחום למשיב 3.

10.

התוצאה היא כי הבקשות לפטור מהמצאה למשיב 3 ולקביעת דיון ללא הגשת סיכומים - נדחות. בנסיבות העניין מורה אני כדלקמן:

א.

המזכירות תפתח תיק מתאים ותתייק בו את הבקשה להוספת ראיות (מיום 31.3.2015) וכן את החלטתי זו. המשיבים 1-2 יגישו את תגובתם לבקשה להוספת ראיות תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו;

ב.

המערערים יגישו, תוך אותו המועד, בקשה סדורה לעניין סוגיית ההמצאה למשיב 3. במסגרת הבקשה יתייחסו המערערים, בין היתר, גם לתוצאות מאמציהם לאיתור יורשי הבעלים הרשום "האמיתי" (לשיטתם), וכן לשאלה האם ננקטו הליכים כלשהם לביטול צו הירושה. בשים לב לזמן אשר חלף מעת הגשת ההליך, מתבקשים המערערים לעשות מאמץ לעמוד במועד האמור, ובהמשך אף לקדם את סוגית ההמצאה למשיב 3 במהירות האפשרות. מובהר, כי עם השלמת הליכי ההמצאה למשיב 3 ייקבעו מועדים חדשים להגשת סיכומי הצדדים, וכן יקבע מועד לדיון על פה אשר יהיה קצר יחסית.