ע"א 4483/06 בנק הפועלים בע"מ נ. רלה וינשטיין

לפני בקשה למחיקת הערעור ככול שהוא מתייחס לפסק דין חלקי שניתן ביום 14.4.05.

1.

לשם בחינת הבקשה, אשרטט בקצרה את ההליכים שקדמו לה. המשיבה הגישה תביעה נגד המערער בבית המשפט המחוזי בחיפה אשר במסגרתה תבעה תשלום נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב ניהול כושל של חשבון בנק וייחוס חוב שהצטבר שם כחיוב שלה למרות שלטענתה אין מ דובר בחשבון פרטי שלה. ביום 14.4.05 נתנה החלטה על ידי בית המשפט קמא אשר הוכתרה בכותרת "פסק דין" ואשר במסגרתה נקבעה, בין היתר, אחריותו של המערער לפצות את המשיבה על נזקיה. אשר לשיעור הנזק, קבע בית המשפט כי על המערער לפצות את המשיבה בגין נזקים ישירים שנגרמו לה וכן בגין נזק לא ממוני. בחלק האופרטיבי של פסק הדין, שהוא החלק הרלבנטי לבקשה שלפני, נקבע כדלקמן:

"57.1 הגדלת סכום התביעה:

57.1.1 אני מורה על תיקון כתב התביעה, ועל הגדלת סכום התביעה. בנושא זה

החלטה זו מבטלת החלטה קודמת שניתנה ביום 28/1/04 בתיק בש"א

1202/04.

57.1.2 סכום התביעה יקבע לאחר שיושלם האמור בסעיף 57.2.1.

57.1.3 ...

57.2 אני קובעת פיצוי לתובעת, לפי הפירוט הבא:

57.2.1 יתרת סכום החיוב של פסק הדין שניתן בת"א 797/85, בניכוי סכום של

40,500

דולר ליום 1/5/85. סך של 28,665,819.78 ש' פחות סכום בשקלים הווה ל- 40,500$ על פי השער היציג נכון ליום 1/5 (להלן: פיצוי בגין חיוב ביתר ) . סכום זה יקוזז מסכום החיוב שנפסק לחובת התובעת באופן שיתרת חובה של התובעת בחשבון זה יאופס.

57.2.2 סכומים שנגבו בפועל מאת התובעת, מעבר לסכום של 40,500$, לפי ערכם

השקלי נכון ליום 1/5/85 (להלן: הפיצוי בגין גביית יתר) , משוערכים למועד פסק הדין המשלים, ישולמו לתובעת על ידי הבנק.

(א) לצורך חישוב סכום זה יגיש הבנק חשבון ערוך כדין, מפורט כנדרש בצירוף תצהיר של פקיד בנק מוסמך, תוך 60 ימים ממועד פסק דין זה.

(ב) התובעת תהא רשאית להגיב להודעה, בצירוף תצהיר כנדרש, תוך 60 ימים נוספים.

(ג) התיק יתקבל למעקב, לצורך השלמת פסק הדין ביום 11.9.05...

57.3 כמו כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 250,000 ₪, נכון למועד מתן פסק הדין, בגין נזק לא ממוני.

...

57.5 לאור האמור בסעיפים 57.1 ו-57.2 מהווה "פסק הדין" בשלב זה, "החלטה".

.." (ההדגשות במקור, ש.ל.).

בהחלטתו מיום 23.1.06 , קבע בית המשפט קמא, לאחר שהשווה בין טבלאות שהוגשו מטעמם של הצדדים, כי ככול שלא תינתן החלטה נוגדת בתיק ההוצאה לפועל, במסגרת "טענת פרעתי" של המשיבה, על המערער להוסיף ולשלם למשיבה סכום שווה ערך ל-10,000 דולר נכון ליום 1/5/85 לפי השער היציג לאותו מועד, כאשר סכום זה משוערך על פי הריבית הנהוגה בבנק מהמועד הנ"ל ועד התשלום המלא בפועל. בית המשפט קבע כי החלטה זו מהווה השלמה לפסק הדין שניתן ביום 14.4.05 (להלן: פסק הדין המשלים) .

2.

ביום 29.5.06 הגיש המערער את הערעור שבכותרת. במסגרת ערעורו, השיג המערער על שלוש קביעות של בית המשפט קמא הקשורות לקביעת אחריותו לנזקיה של המשיבה ועל שיעור הנזק הממוני שנקבע. בבקשה שלפני נטען על ידי ב"כ המשיבה כי דין הערעור להימחק בשל האיחור שחל בהגשתו. לטענת ב"כ המשיבה, החלטת בית המשפט קמא מיום 14.4.05 הינה "פסק דין חלקי". לטענתו, בשל כך הוגשה על ידו בקשה למתן ארכה להגשת ערעור על פסק הדין החלקי וכי בקשה זו נענתה תוך שבית המשפט

קבע כי אכן בפסק דין חלקי עסקינן (החלטת כבוד הרשם ע' שחם מיום 13.7.05). ב"כ המשיבה מוסיף וטוען כי בשים לב לכך שהחלטה זו מהווה פסק דין חלקי, הרי שמרוץ המועדים לערער עליה החל מיום המצאתה למערער, ומשחלף המועד לכך, בלא שהוגשה בקשה למתן ארכה להגשתו, דין הערעור להימחק.

3.

המשיב מתנגד לבקשה. אין הוא חולק על כך כי ההחלטה מיום 14.4.05 מהווה פסק דין חלקי ככול שמ דובר

בעניין הפיצוי בגין נזק לא ממוני, כפי שאכן נקבע בהחלטת כבוד הרשם ע' שחם, אולם לטענתו לא אלה פני הדברים לעניין הנזק הממוני. לטענתו, ככול שמ דובר בנזק הממוני, מהווה ההחלטה הנ"ל "החלטה אחרת" אשר ניתן לערער עליה במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי.

4.

לאחר שעיינתי בתגובות הצדדים ובפסק דינו של בית משפט קמא, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. מעיון בפסק דינו של בית משפט קמא עולה כי הוא טרם סיים את מלאכתו בכל הנוגע לקביעת שיעור הנזק הממוני שעל המערער היה לפצות את המשיבה. בית המשפט קמא קבע כך במפורש בהחלטתו שעה שהבהיר כי עד למתן פסק הדין המשלים יש לראות את פסק דינו כ"החלטה" ולא כפסק דין בכל הנוגע לנזק הממוני. אף מטעמי יעילות, כאשר אין מ דובר

במקרה בו בית משפט דן בנפרד בעילות שונות או בסעדים שונים, אין הגיון לפצל את הערעור כך שיוגש תחילה על חלק מגובה הנזק הממוני שנפסק ולאחר מכן יוגש ערעור נוסף על אותו חלק מגובה הנזק הממוני שנפסק במסגרת פסק הדין המשלים. למען הזהירות אוסיף, שאף אם מסקנתי מוטעית, והיה על המערער להגיש ערעור בנפרד על פסק הדין ועל פסק הדין המשלים, עדיין סבורה אני כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה קיים טעם מיוחד למתן ארכה להגשת הערעור. אכן, הכלל הרגיל הוא שהכתרת החלטה בכותרת "פסק דין", כשלעצמה, אינה קובעת את סיווג ההחלטה כפסק דין או כהחלטה אחרת. אולם, דומה שכלל זה אינו מתייחס למקרה בו בית משפט קמא קובע במפורש בהחלטתו כי פסק דינו טעון השלמה לעניין סעיפים ספציפיים המתייחסים לנזק ממוני, וכי עד שיושלם פסק הדין יש לראותו כ"החלטה". כאשר בית המשפט קמא קובע בבירור כי פסק דינו טרם הושלם וכי דינו כהחלטה, יש לראות בכך טעם מיוחד למתן ארכה אף אם מסתבר בדיעבד כי קביעתו היתה מוטעית. זאת, שכן עד לקביעה אחרת בערעור, מחייב האמור בפסק הדין את הצדדים גם בעניין זה. נוכח המסקנה אליה הגעתי, ולאחר עיון באמור בבקשה, איני מוצאת מקום לאפשר למשיבה להגיש תשובה על תגובת המערער.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. המשיבה תישא בהוצאות המערער בסכום כולל של 1,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.