פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
4599/99 - ב'
בפני:
כבוד הרשם אמיר זולטי
המ
ערערת
:
לירז מערכות בע"מ
נגד
המשיב
ות
:
1. תעשיות תכנה אי.בי. אס (בפירוק) בע"מ
2.
אי.בי.אס תכנה 89 (בפירוק) בע"מ
3.
פורמלי כונס הנכסים הרשמי
בקשה למחיקת ערעור
ובקשה להמרת ערבות
בשם
המערערת: עו"ד ראובן רייף, עו"ד קרן
באר
בשם
המשיבות: עו"ד יורם קדרון
החלטה
בפני סדרת בקשות שמקורן בערבות פגומה שהגישה המערערת בתיק זה. אדון בהן כסדרן. לשם נוחות הדיון יכונו הצדדים על פי מעמדם בהליך העיקרי.
1.על פי החלטת המזכיר הראשי של בית המשפט העליון, נצטוותה המערערת להפקיד ערבות בסך 20,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבות. על פי אותה החלטה היה על המערערת להמציא ערבות בנקאית ה"נושאת הצמדה וריבית מיום ההמצאה ועד לתשלום בפועל". החלטה זו נתקבלה על-ידי המערערת ביום 18.7.99. ביום 21.7.99 הפקידה המערערת ערבות בבית המשפט, וביום 19.12.99 הגישו המשיבות בקשה לדחיית ערעורה על הסף, מחמת פגמים שנפלו בערבות שהופקדה.
2.בבקשתן טוענות המשיבות, כי הערבות שהוגשה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בהחלטת המזכיר הראשי: היא צמודה למדד, ואינה נושאת ריבית (על פי תנאי הערבות תתווסף ריבית לסכום הקרן רק אם ירד המדד). לטענת המשיבות, נובע ניסוח זה של הערבות מהתחכמות מכוונת - ולא מטעות אנוש גרידא. כראיה לכך, מצביעות המשיבות, על כך שבהליך קודם מיהרה המערערת להחליף ערבות שהופקדה על ידה משגילתה כי לא עמדה בתנאים שנקבעו, ואילו הפעם לא עשתה כן. עוד מתארות המשיבות באריכות את מהלך עימותיהן עם המערערת במרוצת השנים - תיאור שאינו נוגע לבקשה שבפני, אלא שהוא מעיד, לשיטתן של המשיבות, על חוסר תום לבה של המערערת.
3.המערערת, מצדה הגישה בקשה למחיקה על הסף של הבקשה לדחיית הערעור, תשובה לבקשה לדחיית הערעור ובקשה להמרת הערבות בערבות מתוקנת. בבקשה למחיקת הבקשה נטען, כי הבקשה למחיקת הערעור הוגשה בלא תצהיר שיתמוך בה ובלא תגובת המערערת - ואם ביקשו המשיבות לדקדק עם המערערת שומה היה עליהן עצמן למלא אחר הוראות הדין והנחיות כב' נשיא בית המשפט העליון לעניין האופן הראוי להגשת בקשות. בתגובתה לגוף הבקשה, טוענת המערערת, כי עקב חוסר תשומת לב של עורכת הדין שעסקה בקבלת הערבות ובהגשתה לבית המשפט, לא היו באי כח המערערת ערים לאי ההתאמות שנפלו בערבות (לעניין זה הומצא תצהירה של עורכת הדין שטיפלה בעניין הערבות). טעות זו היא טעות טכנית שהשלכותיה המעשיות מועטות והיא ניתנת לתיקון על נקלה בלא שיקופחו זכויותיו של צד מן הצדדים. עוד נטען, כי המשיבות, שהעתק הערבות הומצא לידיהן יום לאחר הפקדתה בבית המשפט, החשו בעניין זה והגישו את בקשתן רק כחמישה חודשים לאחר מכן. לטענת המערערת לוקה בקשת המחיקה עקב כך בשיהוי ובחוסר תום לב. כאמור הגישה המערערת גם בקשה להמרת הערבות הפגומה. בבקשה זו היא חוזרת, למעשה, על האמור בתגובתה לבקשת המחיקה ומבקשת לתקן את הפגם שנפל בערבות.
4.אין עוררין איפוא שהערבות (שהופקדה אמנם במועדה ואשר מבטיחה את מלא סכום הקרן שנקבע וכן הפרשי הצמדה על סכום זה) היא פגומה, במובן זה שאין היא נושאת ריבית כנדרש. כלום יש בפגם זה כדי להביא למחיקת הערעור. תשובתי לכך היא בשלילה. בעניין אופן ההתייחסות לפגמים בהליך נאמר:
"ההתייחסות של סדרי הדין למי שסוטה מהוראותיהם, עשויה להיות פועל יוצא מאיזון של אינטרסים שעל בית המשפט להפעילו במקרים רבים. בכך אין סדרי הדין שונים מהדין המהותי. אכן בצד הוראות טכניות שונות כולל הדין הוראות דיוניות המגשימות מדיניות, ואי אפשר להכריע בשאלה פלונית העומדת על הפרק כל עוד לא נתלבן הרעיון העומד מאחורי ההוראה." (ע"א 3857/96 יוסף שגיא בע"מ נ' תעשיות רוגוזין בע"מ , פ"ד נב (2) 706. ראו גם: בש"א 3780/98 גיא רוזן
נ' כפר הרי"ף , פ"ד נב (3) 625)
המדיניות העומדת ביסוד הדרישה להפקדת ערבון הובהרה לא פעם בפסיקה (וראו, לדוגמא: בש"א 2005/97
אפרים יהושע נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , לא פורסם. ראו גם: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש. לוין, 1995), עמ' 829): בעל דין שהוא משיב בערעור זכאי להבטחת הוצאותיו והוא זכאי גם לכך שהוצאותיו יובטחו החל מהמועד שנקבע על ידי בית המשפט לעניין זה. לא פעם נפסק, כי אי עמידה במועד זה, אם היא נובעת מזלזול או רשלנות, ואם היא נמשכת עד לאחר שבית המשפט או הצד שכנגד מתריעים על כך עלולה להביא למחיקת ההליך כולו (וראו, לדוגמא: ע"א 1718/99 מנחם לין נ' אניס זולטן , לא פורסם; ע"א 4149/98 יצחק עיני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , לא פורסם). אלא שסיטואציות קיצוניות אלו לא נתקיימו בענייננו: הערבות הופקדה במועדה ובמלואה (ככל שהדברים אמורים בקרן ובהצמדה). הפגם שנפל בה הוא פגם שמשמעותו המעשית שולית (ודאי בתקופה הקצרה שחלפה מאז הפקדת הערבות ועד לתחילת מסכת ההתדיינויות שבפני). פגם זה ניתן לתיקון על נקלה. בהיעדר ראייה (להבדיל מטענה בעלמא) לסתור, אין יסוד להנחה, כי הפגם הוא פרי זדון. קיומו של הפגם, עד לתיקונו, לא הסב למשיבות כל נזק ולא קיפח את זכויותיהן מטבע הדברים הוא, כי במהלך ניהול דיון עשויים צדדים לשגות ולנקוט הליכים פגומים. לא כל פגם כאמור יצדיק את שלילת זכותם של אותם צדדים עקב הפגם, ומטעם זה התקין מחוקק המשנה תקנות דוגמת תקנות 499 ו - 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, המאפשרות את תיקון הפגמים תוך כדי המשך ניהול ההליך. מאידך גיסא, מחיקת ההליך בשל קיום הפגם תפגע בזכותה הדיונית של המערערת לממש את ערעורה. אי לכך, האיזון הראוי בין זכויות הצדדים במקרה זה (וראו בש"א 3780/98 הנ"ל) הוא על דרך היעתרות לבקשת התיקון ומתן הנחייה בדבר המצאת ערבות מתוקנת. נוכח מסקנתי זו לא מצאתי, כמובן, צורך להידרש לבקשה למחיקת בקשת המחיקה.
הבקשה למחיקת הערעור נדחית איפוא. המערערת תפקיד ערבות מתוקנת העונה לדרישות שננקבו בהחלטת המזכיר הראשי, וזאת תוך עשרה ימים ממועד המצאתה של החלטה זו. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות.
ניתנה היום, כ"ז בניסן תש"ס (2.5.00).
אמיר
זולטי, רשם
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99045990.
O03