ב בית המשפט העליון
ע"א 1718/99 - ב'
בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
המ בקש : מנחם לין
נגד
המשיבים : 1. אניס זולטן
2. ישראל בריל
בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון
בשם המבקש: עו"ד דוד מימון
פסק-דין
בפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.
ביום 28.3.99 נמסרה לבא כח המבקש הודעה כי על המבקש להפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח, תוך שלושים יום, להבטחת הוצאות המשיבים בערעור. המבקש לא הפקיד את הערבון כנדרש.
בהחלטתי מיום 11.5.99, הוריתי על רישום הערעור לדחייה בשל אי הפקדת הערבון, וכן ניתנה למבקש אפשרות ליתן טעם מדוע לא יידחה הערעור כמצוות תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.
בעקבות החלטתי, הגיש המבקש ביום 18.5.99, הודעה לפיה האיחור בהפקדת הערבון מקורו בתקשורת לקויה בין המבקש לבא כוחו, ומדובר באיחור של ימים ספורים בלבד, כאשר במהלך התקופה להפקדת הערבון שהה המבקש במשך שמונה ימים בחו"ל. לפיכך, ביקש להאריך את המועד להפקדת הערבון, עד מועד הגשת ההודעה. להודעה זו צורפה ערבות בנקאית בסכום הנדרש.
בתגובתו להודעת המבקש הביע משיב 2 התנגדות לבקשה. לטענתו, היה על המבקש להוכיח באמצעות תצהיר מדוע לא הפקיד את הערבון במועד. במקרה זה, המבקש לא צירף תצהיר להודעתו, ואף בבקשתו לא העלה נימוק של ממש לאיחור בהפקדת הערבון.
לאחר שהוגשה תגובת המשיב 2 הגיש המבקש, ביום 20.6.99, בקשה להארכת המועד להפקדת הערבון. בתצהירו של בא כח המבקש, התומך בבקשה, נטען כי בשל תקשורת לקויה בין המבקש לבא כוחו, סבר המבקש כי לרשותו 45 יום להפקדת ערבון בתוספת ימי פגרת הפסח, וכאשר ניסה בא כח המבקש ליצור קשר עם המבקש לפני תום המועד להפקדת הערבון, הסתבר לו כי המבקש בחו"ל.
דין הבקשה להידחות.
המועד להפקדת הערבון לא נקבע בחיקוק, ועל כן אין המבקש צריך להראות במקרה זה טעם מיוחד להארכת המועד. אולם גם כאשר הארכת המועד אינה תלויה בטעם מיוחד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשגרה ועל המבקש ליתן הסבר מתקבל על הדעת (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי , בעריכת ד"ר ש. לוין, מהדורה שביעית, עמ' 888).
נקודת המוצא היא שאי הפקדת ערבון במועד מהווה פגם הדבק בהליך, אשר אינו עניין של מה בכך (בש"א 2005/97 אפרים יהושע
נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , תקדין עליון 97(2) 148).
בהחלטה בדבר מתן אורכה להפקדת ערבון יש להביא בחשבון את האינטרסים של כל הגורמים השונים המעורבים בערעור: בעלי הדין וכלל הציבור, שהוא בעל עניין כללי בבירור מהיר ויעיל של הליכים התלויים בבית המשפט. מבחינת הציבור עשויה אי הפקדת הערבון במועדו לגרום לשיבוש ההליכים, לדיונים מיותרים, ובסופו של דבר להארכת משך הדיון בערעורים בדרך כלל. לפיכך, שומה על המבקש להגיש בקשה להארכת המועד הנתמכת בתצהיר מפורט, כדי לאזן את מחדלו (בש"א 3780/98 גיא רוזן ואח' נ' כפר הריף כפר שיתופי להתיישבות , תקדין עליון 98(3) 1521).
במקרה זה, שקילת מאזן האינטרסים המעורבים של המבקש מחד, ושל המשיבים והציבור מאידך, מובילה למסקנה כי אין להיעתר לבקשה.
מבחינת המבקש, אין בבקשתו כדי לאזן את המחדל שבאי הפקדת הערבון במועד.
ראשית, מאחר שהאיחור בהפקדת הערבון נבע מטעות של המבקש עצמו ולא מטעות של בא כוחו, הרי שהיה על הבקשה להיתמך בתצהירו של המבקש, דבר שלא נעשה. שנית, כפי שעולה מן הבקשה, אי הפקדת הערבון במועד מקורה בתקשורת לקויה בין המבקש לבא כוחו, אשר בגינה טעה המבקש לחשוב כי לרשותו עומד פרק זמן ארוך יותר להפקדת הערבון.
נפסק לא אחת, כי טעות או רשלנות כשלעצמן אינן מצדיקות הארכת המועד. טעות משקפת רשלנות או הזנחה, והסמכות להאריך את המועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן באלה (ע"א 532/85 ברנר נ' וולקן , פד"י מ(2) 418; רע"א 2606/94 סגל נ' עזבון המנוח רוזנברג ז"ל , תקדין עליון 94(3) 917; רע"א 4564/94 יהודה בן יעקב סלמה
נ' יהודה בן יום טוב סלמה , תקדין עליון 94(3) 1446).
במקרה זה, מדובר בטעות אשר ניתן היה למנעה על ידי תשומת לב קפדנית יתרה יותר מצד המבקש ובא כוחו, ועל כן אין בה להצדיק הארכת המועד.
זאת ועוד: על פי הנטען בבקשה, המבקש שהה בחו"ל בין התאריכים 22-29.4.99, כאשר המועד להפקדת ערבון חלף ביום 5.5.99. מכאן שלאחר שובו של המבקש נותרו מספר ימים בהם יכול היה בא כוחו להביא לידיעתו את מועד הפקדת הערבון, ולדאוג לכך שהערבון יופקד במועד.
באשר לאינטרס הציבורי, אינטרס זה נפגע, כיוון שהמבקש לא הגיש בקשה להארכת מועד מיוזמתו. לאחר שבית המשפט רשם את התיק לדחייה, הגיש המבקש הודעה סתמית ובלתי מפורטת, אשר לא נתמכה בתצהיר, ורק לאחר שניתנה תגובת המשיב לבקשה, הוגשה הבקשה שבפני. התנהגות זו של המבקש אף היא מצביעה על רשלנות, ויש בה להביא להתדיינויות מיותרות שלא לצורך, הפוגעות בכלל ציבור המתדיינים.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
נוכח דחיית הבקשה ואי הפקדת הערבון במועד, אני מורה על דחיית הערעור בהתאם לתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.
הערבות הבנקאית אשר צורפה להודעת המבקש תוחזר לו.
בהתחשב בתוצאה של דחיית הערעור איני מטילה הוצאות על המבקש.
ניתן היום, כ"ב בכסלו תש"ס
(1.12.99).
חגית
מאק-קלמנוביץ
ר
ש מ ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99017180.
V03