ע"א 4683/16 חברת החשמל לישראל בע"מ נ. עזבון אשר כהן ז"ל

1.לפניי בקשה שהגישה המערערת להוצאת מוצגים מתיקי המוצגים שהגישו המשיבים 2-5 (שני מוצגים מתיק מוצגי המשיבים 2-4 (מוצגים 1 ו-2) ושבעה מוצגים מתיק מוצגי המשיב 5 (מוצגים 1 ו-3-8)), וכן למחיקת סעיפים בסיכומיהם המפנים לאותם מסמכים. עוד מתבקשת מחיקה של סעיף בסיכומי המשיב 1 ושל סעיף בסיכומי המשיבים 2-4 המצטטים מסמך שלפי הנטען לא הוגש בערכאה קמא.

עיינתי בטיעוניהם של הצדדים, בנספחים שצורפו לכתבי הטענות ובכל המסמכים שבתיק. לאחר ששקלתי בדבר החלטתי להיעתר לבקשה בחלקה ולהורות על הוצאת אחד ממוצגי המשיבים 2-4 ושישה ממוצגי המשיב 5 (ועל מחיקת ההפניות אליהם בסיכומים). לעומת זאת הבקשה נדחית ביחס לאחד מן המוצגים וכן נדחית הבקשה למחיקת סעיפים הכוללים ציטוט כאמור.

אפרט נימוקיי בקצרה.

2.המשיבים 2-5 אינם מכחישים למעשה את הטענה עליה מבוססת הבקשה, כי כל אותם מוצגים עליהם הצביעה המערערת בבקשתה לא הוגשו כראיות בערכאה הדיונית. למרות זאת סבורים הם כי אין מקום להורות על הוצאת המוצגים היות ואלו היו חלק מהליכים הקשורים להליך דנן - האחד הליך של עתירה מנהלית והשני הליך פלילי שהתנהל בין היתר בעניינם של המשיבים 1, 2 ו-4 - אשר דבר קיומם היה ידוע לצדדים ולבית המשפט והם אף תוארו בפסק הדין. לטענת המשיבים 2-4 נוכח הקשר הענייני בין העתירה המנהלית להליך שבכאן רשאים הם לצרף שני פרוטוקולים של הדיון שהתנהל באותה עתירה, והמשיב 5 סבור כי רשאי הוא לצרף את אותם שני פרוטוקולים וכן פרוטוקול דיון בהליך הפלילי, תצהיר שהוגש במסגרת העתירה המנהלית, טיעונים לעונש בהליך הפלילי, וראיות שהוגשו בהליך הפלילי (פירוט האזנות סתר והודעה במשטרה).

בין ההליך דנן לבין שני ההליכים עליהם עמדו המשיבים 2-5 קיים אכן קשר ענייני, והדברים עולים מפורשות מפסק הדין דנן. ואולם קשר ענייני בין הליכים משפטיים אינו מקנה זכות אוטומטית לצרף בהליך ערעורי הנסב על פסק דין שניתן בהליך אחד ראיות, כתבי בי-דין או פרוטוקולים מן ההליך האחר. בפסיקה הובהר בהקשר זה כי "על תיק המוצגים לכלול מסמכים שהוצגו והתקבלו כראיה בערכאות הקודמות שדנו בהליך נשוא הערעור . מסמך שהתקבל כראיה בהליכים אחרים - אפילו בין אותם בעלי-דין - אולם לא הוגש והתקבל כראיה במסגרת ההליך נשוא הערעור, אינו מהווה 'מוצג' " [ההדגשות הוספו] (ע"א 8320/09

אלחדד נ' שמיר , פסקה 2 (13.12.2010) (להלן: עניין אלחדד )). טעם הדבר הוא כי כל הליך ערעורי מתוחם ככלל למסגרת הראייתית שעמדה בפני בית המשפט בערכאה הדיונית אשר נתנה את פסק הדין. על כן אם בעל דין מבקש להציג במסגרת הליך ערעורי ראיות, כתבי בי-דין או פרוטוקולים מהליך אחר עליו להגיש בקשה להוספת ראיות, ורק אם יינתן לו היתר לכך יוכל להציגם (ראו והשוו החלטתי מלפני ימים אחדים עע"מ 10216/16 תעשיות אבן וסיד בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (9.5.2017) (להלן: עניין תעשיות אבן וסיד )).

המסקנה העולה מכך היא כי המשיבים לא היו רשאים לצרף לתיק מוצגיהם מסמכים שלא הוגשו כראיות בערכאה הדיונית, וזאת גם אם כל טענותיהם ביחס לקשר בין ההליכים נכונות הן. עוד אוסיף כי איני מוצאת לקבל את טענת המשיבים 2-4 לפיה היות והמערערת צירפה כנספח לכתב התביעה את הכרעת הדין בהליך הפלילי, רשאים הם לצרף כמוצגים בהליך הערעור כל מסמך שהוגש במסגרת ההליך הפלילי גם אם זה לא הוגש בערכאה הדיונית (ולטעמי הוראת סעיף 42ב לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 אינה מקנה להם זכות אוטומטית כזו). על כן, על המשיבים 2-5 להוציא מתיק מוצגיהם את המסמכים שלא הוגשו בערכאה הדיונית (למעט מסמך אחד אליו אתייחס להלן).

פועל יוצא של הוצאת המוצגים כאמור הוא מחיקת ההפניות אליהם מן הסיכומים (ראו עניין אלחדד , פסקה 2). לפיכך על המשיבים 2-5 להגיש סיכומים מתוקנים אשר לא יכללו הפניות למוצגים אותם יש להוציא מן התיק.

3.למרות האמור מצאתי בנסיבות הקונקרטיות והייחודיות של העניין שלא להוציא מן התיק מוצג אחד אותו צירפו הן המשיבים 2-4 והן המשיב 5 - פרוטוקול הדיון שנערך בעתירה המנהלית ביום 3.9.2001 ( מוצג 1 לתיק מוצגי המשיבים 2-4, ו מוצג 8

לתיק מוצגי המשיב 5). שני טעמים הובילו אותי למסקנה זו: האחד, המשיבים הצביעו בתגובותיהם על כך שהמערערת עצמה תיארה את ישיבת ההוכחות מיום 3.9.2001 בכתב התביעה שהגישה בבית המשפט המחוזי ואף בהודעת הערעור (וראו סעיפים 31 ו-33 ופרק ה' להודעת הערעור וכן ראו סעיף 7 לסיכומיה). בקשתה של המערערת להורות על הוצאת המוצג ומחיקת ההפניות אליו כאשר היא עצמה מתייחסת לתוכן של אותו מסמך בכתבי בי-הדין מטעמה מעוררת קושי של ממש. שנית, עיון בפסק הדין מלמד כי בית המשפט התבסס באופן ברור על תכנו של פרוטוקול הדיון מיום 3.9.2001. אין מדובר בהתייחסות שולית, ולמעשה מסקנתו המשפטית של בית המשפט בדבר התיישנות התביעה נובעת מן העדות המופיעה באותו פרוטוקול (כפי שעולה למשל מסעיפים 32, 37(ג)-(ה) ו-44 לפסק הדין). המסקנה המתחייבת היא כי בית המשפט התייחס לפרוטוקול זה - שנזכר בכתבי הטענות מטעם הצדדים - כחלק מחומר הראיות ממש.

נוכח משקלם המצטבר של שני השיקולים האמורים ובנסיבות ייחודיות אלו סבורה אני כי הוצאת מוצג זה מן התיק תהיה תוצאה בלתי סבירה, ואיני מוצאת אפוא להורות על הוצאתו (וזאת בשונה מיתר המוצגים שהוצאתם התבקשה אשר כאמור לגביהם לא מצאתי הצדקה מספקת לאפשר את צירופם ללא היתר).

4.כן איני מוצאת להורות על מחיקת סעיף מסיכומי המשיב 1 וסעיף מסיכומי המשיבים 2-4 המצטט מסמך שלפי הנטען לא הוגש כראיה.

אמנם, וכפי שציינתי בהחלטה שניתנה לאחרונה, "לעיתים הפניה לראיה בכתב טענות כמוה כצירוף הראיה עצמה. כך הוא למשל כאשר בעל דין מצטט במסגרת כתב טענותיו תוכן של מסמך, באופן בו אין למעשה הבדל בין אותו 'ציטוט' לבין צירוף הראיה גופה (ראו למשל: עע"מ 3863/16 אלייד נדל"ן בע"מ נ' עיריית חיפה (20.7.2016); ע"א 10171/07 דהן נ' סאיג , פסקה 4 (31.3.2009))" (עע"מ 7678/16 דרוקר נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה (24.4.2017)). על כן במקרים מסוימים יש להורות על מחיקת ציטוט תוכנו של מסמך מכתב הטענות. ואולם בענייננו איני מוצאת להורות כך, שכן המשיב 1 הצביע על כך שציטוט זהה נכלל במסגרת כתב ההגנה שהוגש על ידו בערכאה קמא (מוצג 3 לתיק מוצגי המשיב 1). בעלי הדין אינם רשאים להרחיב את היריעה ולהוסיף על חומר הראיות שעמד בפני הערכאה הדיונית, אך בה בעת אין הם אמורים להיות

במצב פחוּת מזה שבו היו נתונים באותה ערכאה. לכן אין מקום להורות על מחיקתו של ציטוט זהה לזה שנכלל בכתבי בי-הדין שעמדו בפני הערכאה הדיונית (ואשר ממילא עומדים גם בפני ערכאה זו) (השוו עניין תעשיות אבן וסיד ).

5.סיכומם של דברים - מן הטעמים האמורים לעיל הבקשה מתקבלת בחלקה כדלקמן:

א.המשיבים 2-4 יגישו תיק מוצגים מתוקן, ממנו יוצא מוצג 2, וסיכומים מתוקנים שאינם כוללים הפניה אליו; והמשיב 5 יגיש תיק מוצגים מתוקן ממנו יוצאו מוצגים 1 ו-3-7 וסיכומים מתוקנים שאינם כוללים הפניה אליהם.

סיכומים ותיק מוצגים מתוקנים כאמור יוגשו עד ליום 21.5.2017.

במועד הגשת הסיכומים ותיק המוצגים המתוקנים תשיב המזכירות למשיבים 2-5 את אלו שבתיק.

ב.המערערת תגיש סיכומיה בהתאם לסעיף 5 לצו הסיכומים עד ליום 28.5.2017.

המשיבה 4 תגיש סיכומי תשובה בערעורה בהתאם לסעיף 6 לצו הסיכומים עד ליום 5.6.2017.

ג.המשיבים 2-5 כללו בתגובותיהם בקשה חלופית להוספת ראיות, וככל שהם עומדים עליה רשאים הם להגיש בקשה מסודרת ביחס לראיות שהוצאו מהתיק וזאת עד ליום 23.5.2017. ככל שתוגשנה בקשות כאמור תוגש התגובה עד ליום 4.6.217.

הבקשות והתגובה תובאנה בפני הרכב השופטים אשר יישב בדין.

ד.היות ובקשת המערערת ביחס למשיבים 2-5 התקבלה בחלקה בלבד, איני מוצאת לחייב בהוצאות בגין חלק זה של הבקשה.

המערערת תישא בהוצאות המשיב 1, אשר הבקשה כנגדו נדחתה, בסך של 1,500 ש"ח.

המזכירות מתבקשת להמציא את ההחלטה לצדדים באמצעות הפקסימיליה ללא דיחוי, ולתייק את ההחלטה בתיקי השופטים.