ע"א 4794/15שלמה גואטה נ. ההסתדרות הציונית - החטיבה להתיישבות

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

ערעור זה מכוון כנגד פסק דינה של רשמת בית המשפט המחוזי בירושלים, שמחקה את תביעת המערער בסך 20 מליון ₪, אשר עניינה הפסדים הקשורים בזכויות בהפעלת חופים בכינרת (בעקבות הסכם מ-1995) ובהשקעות בהם. זאת – בשל אי תשלום אגרה. לכך קדמו הליכים בפני הרשמת שבהם נדחו בקשת המערער לפטור מאגרה ועיון חוזר בה. טענת המערער היא כי השיקולים הבסיסיים לפטור מאגרה, קרי, עילת תביעה וחסרון כיס, מתקיימים במקרה דנא, כנטען העילה נובעת מהבטחה חוזית ומהשקעות גדולות וחסרון הכיס מוכח בהליכי הוצאה לפועל. לשיטת המשיבים המוסדיים 3-1 אין עילה כנגדם, והמשיב 3 אף טוען להיעדר יריבות כיון שלא היה קיים בעת האירועים הנטענים. המדינה טוענת כי לא מולאו דרישות תקנות הפטור.

ראשית, נציין כי המערער לא נהג כהלכה במישור הדיוני. על החלטות רשמים לעניין פטור מאגרה יש ערעור בזכות לשופט דן יחיד בבית המשפט המחוזי, ולבית משפט זה נדרשת רשות ערעור. על בעלי דין שבקשתם לפטור מאגרה נדחתה להגיש ערעור כאמור לבית המשפט המחוזי, ולא להמתין למחיקת תביעתם באופן שיאפשר ערעור בזכות בפני שלושה שופטים בבית משפט זה. הדבר אינו ראוי ואינו מתקבל על הדעת. במבט צופה פני עתיד, יתנו דעתם לכך המתדיינים בהקשרים אלה. לא למותר לציין כי המערער העסיק בית משפט זה בשני הרכבים משלא צירף מעיקרא את המדינה, ה"מחותנת" העיקרית בענייני אגרות.

אשר לערעור לגופו, בנתונים שהיו בפני הרשמת, לא היה מנוס מהכרעתה. ראשית, על פני הדברים, גם אם נניח כי למערער עילת תביעה – ואיננו נוטעים מסמרות – הסכום נראה מופרז מאוד, ואין מקום להגיש תביעה מופרזת על גבו של פטור מאגרה. שנית, לא מולאו הטפסים הנחוצים לפי תקנות האגרות, כך שלא הוכחה על פי דרישות הדין טענת חסרון הכיס, אף אם במהות יתכן שמצבו של המערער אינו טוב, כעולה מתיקי הוצאה לפועל כטענתו. המבקש פטור צריך שיעמוד בכל הפרטים הנדרשים על פי התקנות.

בשל כל אלה איננו נעתרים לערעור. התובענה נמחקה, ועל כן פתוחה הדרך בפני המערער, אם יבחר בכך, להגיש תובענה חדשה בסכום נמוך בהרבה, ולבקש פטור מאגרה תוך עמידה בדרישות התקנות. רק כיון שהוטלו הוצאות בהליך ביניים בבית משפט זה, ולפנים משורת הדין, איננו מטילים הוצאות.