פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
483/09 - ב'
בפני:
כבוד הרשמת
גאולה לוין
המערער:
אריק רוזנברגר
נ ג ד
המשיבות:
1. אוניברסיטת תל אביב
2. ענבר בכר רוזנברגר
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת, שנקבע לסך של 10,000 ₪.
1.
ההליך נסב על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם י' נמרודי) שלא לפסול עצמו מלדון בהליכי הוצאה לפועל בהם נקטה משיבה 1 כנגד משיבה 2, שהינה רעייתו של המערער. הליכי ההוצאה לפועל נפתחו לשם מי מוש
פסק דין על סך של כ- 1,900,000 ₪ שניתן נגד משיבה 2. משיבה 1 עתרה למינוי כונס נכסים על זכויות משיבה 2 בנכס מקרקעין, המשותף לה ולמערער. בקשת הפסלות הוגשה על ידי המערער לאחר החלטת בית המשפט בקשר עם מי מוש
נכס המקרקעין. בדחותו את הבקשה ציין כב' הרשם כי לא מתעורר כל חשש אובייקטיבי לקיומה של דעה קדומה ביחס להליך והבהיר כי דעתו ביחס להליך המתנהל לפניו אינה "נעולה" כלל ועיקר. בערעור הפסלות נטען כי על המותב לפסול עצמו מאחר שכבר ביטא את מסקנתו לגבי מימוש הנכס באופן שלא יוכל לקבל הכרעה בעניין ללא דעה מוקדמת.
2.
בבקשה לפניי טוען המערער כי משיבה 2 הוציאה כספים גם ממנו וכי הוא נותר בחובות גדולים בבנקים, אותם הוא מחזיר באמצעות הלוואות שנלקח על עצמו. בנוסף, עליו לכלכל באופן בלעדי את משפחתו ומכריו אינם ששים לסייע לו לאור המצב הרגיש. המערער מוסיף וטוען כי מכיוון שבלאו הכי ישלם למשיבה 1 סכום כסף משמעותי עבור הבית ולחלופין הבית יימכר בהליכי הוצאה לפועל, אין חשש שלמערער לא יהיה כסף להחזיר, במידה וייפסקו הוצאות נגדו. משיבה 1 מתנגדת לבקשה. משיבה 2 הודיעה כי היא מסכימה לבקשה.
3.
על בעל דין המבקש פטור מערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחה של חוסר יכולת כלכלית להפקיד הערבון וקיום סיכויים טובים להליך. כדי לעמוד בתנאי הראשון על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. המערער לא עמד בנטל הנדרש. הבקשה אינה מפרטת את רכושו של המערער ואת הכנסותיו. היא אינה מפרטת את נכסי הנדל"ן והנכסים הפיננסיים, כגון קרנות וחסכונות, שבבעלותו. לא צורפו לה מלוא האסמכתאות שעשויות לשפוך אור על מצבו הכלכלי. כך, תלושי השכר שצורפו לבקשה כלל אינם קריאים, ומכל מקום אין מדובר בתלושים לששת החודשים האחרונים. דפי חשבון הבנק שצורפו, גם הם אינם מעודכנים. התיעוד שצורף לגבי מצבה הרפואי של משיבה 2 כלל אינו רלוונטי. כמו כן, המערער לא הבהיר די הצורך מדוע אין באפשרותו להסתייע בקרובים לצורך הפקדת הערבון. לבסוף, המערער לא הבהיר כיצד עולה בידיו לממן את ייצוגו המשפטי. לכאורה, עליו לממן את הפקדת הערבון מאותו מקור באמצעותו הוא מממן את עלויות ייצוגו שלו. אשר לטענת המערער כי ניתן יהיה לגבות את ההוצאות ממי מוש
הנכס, הרי שאין המדובר בדרך מי מוש
שוות ערך להפקדת ערבון במזומן או בערבות בנקאית, מבחינת הזמינות, הוודאות והמהירות של מי מוש החיוב.
4.
למעלה מן הדרוש אוסיף כי לא שוכנעתי גם בהתקיימותו של התנאי השני, בדבר סיכויי ההליך. המערער אינו פורש תשתית המצביעה על חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים (ראו, סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984). כידוע, אין בהחלטות שיפוטיות כשלעצמן כדי לבסס עילה לפסילתו של שופט (ראו, ע"א 3035/00 רהב נ' קגנוביץ (לא פורסם, 2.7.2000). הביקורת מצד בעל דין שאינו שבע רצון מן ההחלטות צריכה להתייחס לגופן של ההחלטות ולא לגופו של היושב בדין (ראו, למשל, ע"א 5995/04 ג'יהאד נ' פוקס (לא פורסם, 29.11.2004)). מכאן שגם סיכויי ההליך אינם תומכים בהיעתרות לבקשה לפטור מערבון. יחד עם זאת, בשים לב למהות ההליך, לעמדתה של משיבה 2 ולכך שהמערער לא חויב בהוצאות בבית המשפט קמא ולהיקף ההוצאות הצפוי באם ייכשל הערעור, יועמד סכום הערבון על סך של 5,000 ₪. הערבון יופקד תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא - יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.
ניתנה היום, ו' באדר תשס"ט
(2.3.2009).
גאולה לוין
ר ש מ ת