ע"א 5134/20 מעוף שירותי הדרכה (2004) בע"מ נ. בנק הפועלים בע"מ

1.

בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סג"נ ר' סוקול ) בה"פ 50558-03-19 מיום 6.4.2020.

2.

המערער 3, דוד לוסקי (להלן: דוד ) הוא בעל המניות במערערת 1, מעוף שירותי הדרכה (2004) בע"מ (להלן: החברה ), אותה ניהל יחד עם רעייתו, המערערת 2 (להלן ביחד עם דוד: בני הזוג ). בשנת 2014 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין משכנתא על בית המגורים של בני הזוג (להלן: המשכנתא ו- בית המגורים בהתאמה), להבטחת התחייבויותיהם הכספיות של המערערים למשיב 3, בנק הפועלים (להלן: הבנק ). משנקלעו עסקיהם של בני הזוג לקשיים, נכנסה החברה להליכי פירוק ובני הזוג הוכרזו כפושטי רגל. משחובותיהם לבנק לא נפרעו, בחודש מרץ 2018 פנה הבנק ללשכת ההוצאה לפועל על מנת לממש את המשכנתא.

3.

ביום 21.3.2019 הגישו המערערים המרצת פתיחה בה העלו טענות שונות כנגד תקפותה של המשכנתא. ביום 15.5.2019 נתן בית המשפט צו זמני המורה לבנק להימנע מנקיטת כל הליך למימוש המשכנתא.

4.

ביום 6.4.2020 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בו דחה את המרצת הפתיחה של המערערים וביטל את הצו הזמני.

5.

ביום 23.7.2020 הגישו המערערים ערעור על פסק דין זה, וביום 7.2.2021 הוגשה הבקשה שלפניי במסגרתה ביקשו סעד לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא עד להכרעה בערעור. נטען כי סיכויי הערעור הם טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. לענין מאזן הנוחות נטען כי עיכוב הביצוע נחוץ על מנת למנוע יצירת מצב בלתי הפיך, וכי הדברים מתחזקים בהינתן שהמשכנתא שעבדה את בית המגורים היחידי של בני הזוג, וכי מנגד, עיכוב הביצוע כמבוקש לא יגרום לבנק כל נזק, שכן אם ידחה הערעור יוכל הבנק להיפרע מבית המגורים.

6.

ביום 8.2.2021 נתתי צו ארעי לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא, והוריתי לבנק להגיש את תגובתו לבקשה. לצד זאת הוריתי למערערים להבהיר מדוע הבקשה הוגשה למעלה מחצי שנה לאחר הגשת הערעור.

7.

בתגובתו טוען הבנק כי יש לדחות את הבקשה על הסף נוכח השיהוי הניכר בהגשתה, כמו גם נוכח חוסר תום ליבם של המערערים ושימוש לרעה שנעשה על ידם בהליכים המשפטיים. לענין מאזן הנוחות נטען כי דחיית הבקשה לא תגרום למערערים כל נזק, שכן ממילא יהיה עליהם לממש את בית המגורים במסגרת הליכי חדלות הפירעון בהם הם מצויים, כפי שטענו המערערים בעצמם בבקשת פטור מהפקדת ערובה שהגישו במסגרת הערעור. לענין הנזק שייגרם לבנק כתוצאה מהיענות לבקשה נטען כי כל עיכוב בתיק ההוצאה לפועל גורם לתפיחת החוב לבנק, ומקטין את הסיכוי כי חובם של המערערים יפרע במלואו כתוצאה ממימוש המשכנתא. לחלופין, נטען כי אם הבקשה תתקבל, יש לחייב את המערערים בהפקדת ערובה שלא תפחת מ-400,000 ₪ במטרה לצמצם את סיכוני הבנק.

8.

המערערים הסבירו את מועד הגשת הבקשה בכך שהניחו כי הבנק לא יפעל למימוש המשכנתא עד להכרעה בערעורם, ולכן הגישו את הבקשה רק משהתברר להם כי הבנק פועל במלוא המרץ למימוש המשכנתא עוד בטרם ההכרעה בערעור.

9.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל.

10.

כידוע, הכלל הקבוע בתקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 הוא כי לבעל דין עומדת הזכות ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין לטובתו (וכן ראו למשל, ע"א 5906/16 שירותי בריאות כללית נ' מועצת הקהילה האורתודוכסית הלאומית בחיפה פסקה 16 (2.3.2017)).

חריג לכלל זה מתקיים כאשר ישנו חשש שאם לא יינתן סעד זמני מתאים לפני ההכרעה בערעור, לא יהיה ניתן לממש את ההכרעה הסופית במקרה שהערעור יתקבל.

11.

בענייננו, הנכס עליו הוטלה המשכנתא הוא בית המגורים היחידי של בני הזוג. משמעותה של התקדמות בהליכי מימוש המשכנתא היא כי ייתכן שבית המגורים יימכר ואף ייתכן שהמערערים יידרשו להתפנות ממנו, שעה שההכרעה בעניינם אינה חלוטה. כידוע, בית המשפט ייטה להיעתר לבקשות לעיכוב הליכי מימוש של בית מגורים, גם אם סיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד, בשל הנזק הבלתי הפיך שצפוי להיגרם למבקש המתגורר בדירה . בשקלול הנזק שצפוי להיגרם למערערים יש לקחת בחשבון גם את העובדה כי ערכה של דירת מגורים עבור בעליה חורג משוויה הכלכלי, וזאת בניגוד למקרקעין אחרים (ע"א 7225/17 אבו מוסא נ' עו"ד אינסל – מנהל מיוחד פסקאות 12-11 (16.11.2017); ע"א 2690/17 באלס נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ פסקה 12 (6.4.2017)). למול זאת, הבנק לא הצביע על נזק משמעותי שייגרם לו אם יינתן הסעד הזמני המבוקש, ולא מצאתי כי יש בשאר הטענות שהועלו על ידו כדי להטות את הכף לטובתו. בנסיבות אלו, ומבלי להביע עמדה בשאלת סיכויי הערעור, מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המערערים ומצדיק היענות לבקשה.

12.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 8.2.2021 יעמוד בתוקפו עד להכרעה בערעור. בנסיבות הענין לא ראיתי להתנות את מתן הסעד הזמני בהפקדת ערובה. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.