ע"א 5139/09 ONTARIO LTD 92553 נ. המנהל המיוחד של מלון זוהר ירושלים בע"מ

1.

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון שנקבע לסך של 30,000 ₪. לחלופין מתבקשת המרתו בהתחייבות לשלם הוצאות מכספים העומדים לחלוקה למבקש מקופת הפירוק של מלון זוהר ירושלים בע"מ (בפירוק) (להלן – חברת מלון זוהר). נטען בבקשה כי המערערת הינה חברה שאין לה הכנסות ורובצים עליה חובות שמקורם בהפסדים הכבדים שנגרמו לחברה כתוצאה מהשקעתה בחברת מלון זוהר, המצויה כיום בהליכי פירוק. המערערת, כך נטען, מחזיקה ב-78.2% ממניות חברת מלון זוהר ומן הדין והצדק לאפשר לה גישה לבית המשפט העליון ללא הפקדת ערבון. לחלופין מתבקשת הפקדה של התחייבות לטובת המשיבים לתשלום סכום הערבון מחלקה של המערערת, בשיעור 78.2%, בכספים הנמצאים בקופת הפירוק. נטען כי בקופה מצויים כיום כ- 7.5 מליון ₪ והם עומדים לחלוקה למערערת, בכפוף לסיום הטיפול בתביעות החוב שבטיפול המנהל המיוחד.

2.

המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיב 1 (המנהל המיוחד) טוען כי קופת הפירוק מצויה תחת ניהולו של המפרק הקבוע, הוא משיב 3 (כונס הנכסים הרשמי). על כן בקשתה של המערערת צריכה לידון בפני בית משפט שלפירוק ולא בית משפט זה. בעניין זה המנהל המיוחד מציין כי עדיין תלויות ועומדות תביעות החוב, אשר טרם הוכרעו, על כן אין וודאות כי יוותרו כספים בקופת הפירוק בתום ההליכים. משיב 1 אף טוען כי אין הצדקה לפטור את המערערת מהפקדת ערבון משלא פרשה כל תשתית עובדתית לגבי מצבה הכלכלי. בהקשר זה מציין משיב 1 כי המערערת אינה מביאה לידי ידיעת בית המשפט כי לפניי כשנתיים קיבלה סך של כ-6.3 מיליון ₪ כדיווידנד פירוק. המשיב 3 הצטרף לעמדת המשיב 1. המשיבה 2 טוענת גם היא כי המערערת אינה פורשת בפניי בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ומעוגנת באסמכתאות של מצבה הכלכלי. אשר לטענה בדבר קיום כספים בקופת הפירוק, טוענת משיבה 2 כי המערערת אינה מופקדת על ניהול קופת הפירוק. משיבה 2 אף טוענת כי סיכויי הערעור קלושים ביותר.

3.

בדיון לפניי, ביום 6.9.2009, בא-כוח המערערת שב וטען כי אין באפשרות המערערת להפקיד את סכום הערבון. הוא אישר כי המערערת קיבלה סכום של כ-6 מיליון ₪, אולם טען כי חלק מן הסכום הזה הועבר לידי בעלי המניות על מנת להשיב להם חלק מן הכספים אותם השקיעו בחברת מלון זוהר. מנהלה של המערערת שקע למשבר אישי וכלכלי ועל כן אין באפשרותו להפקיד את כספי הערבון. המשיבים 1 ו-2 עמדו על טענותיהם וביקשו הוצאות בגין טרחתם.

4.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה, על שני ראשיה. בעל דין המבקש פטור מערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו, אם יפסקו כאלה, נדרש לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחה של חוסר יכולת כלכלית להפקיד ערבון וקיום סיכויים טובים להליך. על מנת לעמוד בתנאי הראשון על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. נטל זה גובר שעה שהמבקש לא שילם הוצאותיו בגין הליכים קודמים, כפי שלטענת המשיבים אירע במקרה דנן. המערערת לא עמדה בנטל הנדרש. המערערת לא פירטה את היקף נכסיה והכנסותיה. לעניין זה לא ניתן להסתפק באמירה לאקונית לפיה המערערת חסרת אמצעים ורובצים עליה חובות והפסדים. הבקשה אינה נתמכת בתיעוד כלשהו העשוי ללמד על מצבה הכלכלי, כגון דוחות כספיים, דפי חשבונות בנק ודפי הנהלת חשבונות.

5.

יתרה מכך, לצורך מתן פטור מערבון, אין די בכך שיוזם ההליך יוכיח כי אין באפשרותו להפקיד את הערבון. מוטל עליו גם הנטל להוכיח כי אין באפשרותו לגייס את הממון הנדרש ממעגל קרוביו. כאשר מבקש הפטור הוא גוף מאוגד, עליו להוכיח שלא עלה בידו לגייס את כספי הערבון ממנהלים או מבעלי המניות (ראו, למשל, רע"א 4407/08 אוטו בוטיק ארז

(1974) בע"מ נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 24.6.2008)). אמנם נטען בדיון לפניי כי מנהל המערערת שרוי במשבר כלכלי ועל כן אין בידו לסייע למערערת. אולם הצהרה בעלמא, ללא אסמכתאות כלשהן, אין בה כדי להוציא את המערערת מידי חובתה לעמוד בנטל להראות כי עשתה מאמצים סבירים לגייס מסביבתה הקרובה את הממון הנדרש לצורך הפקדת הערבון. לצורך כך, נדרש כי מנהל המערערת יציג תמונה מלאה לגבי מצבו הכלכלי. כך לא נעשה בענייננו. מנהל המערערת לא צירף תיעוד כלשהו לתצהירו. כמו כן, בבקשה לא הובהר מניין משגת ידה של המערערת לממן את ייצוגה המשפטי בהליך שבכותרת. במצב דברים זה, לא עמדה המערערת בנטל להוכיח כי אין באפשרותה לגייס את סכום הערבון ואין הצדקה לפטור אותה מהפקדת ערבון.

6.

אשר לטענה כי תחת הפקדת ערבון ניתן להסתפק בכספים המצויים בקופת הפירוק של חברת מלון הזוהר, אין בידי לקבלה. אמנם, אין חולק כי בקופת הפירוק מצויים כיום כספים בהיקף משמעותי, העולה עשרות מונים על סכום הערבון. אולם הכספים אינם יכולים לשמש חלופה לערבון שעל המערערת להפקיד בהליך שבכותרת. הכספים מיועדים לחלוקה לבעלי המניות לאחר הסדרת תביעות החוב. המערערת לא הוכיחה כי בכל מקרה תיוותר בסופו של יום בקופת הפירוק יתרה העולה על סכום הערבון, אותה תהא המערערת זכאית לקבל לידיה. במצב דברים זה, לא ניתן להמיר את הערבון

בערובה אחרת, כגון התחייבות לשלם את ההוצאות מהכספים שתקבל המערערת מקופת הפירוק.

המערערת תפקיד את הערבון שנקבע, על סך 30,000 ₪, תוך 15 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדת במועד יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת. המערערת תשלם לכל אחד מן המשיבים 1 ו-2 שכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו בסך 1,500 ₪. הסכום ישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד ההחלטה ועד מועד התשלום בפועל.